מושג בהגדרה ABC

המונח בלשנות מתייחס ל משמעת העוסק במחקר מדעי של מבנה השפות הטבעיות וכן בידע שיש לדוברים שלהם עליהם. לכן, בלשנות, כמו כל מדע, מתמקדת בלימוד והסבר על החוקים השולטים ב שפה, המסביר לכולנו כיצד שפות עבדו בנקודת זמן מסוימת, מה שיאפשר לנו גם להבין את השפות שלהן תִפקוּד כללי.

הבלשנות הנוכחית או המודרנית החלה להתפתח במאה ה -19, אך עם פרסום הלהקה לאחר מותו קורס בלשנות כללית, שפורסם על ידי אחד מגדולי החוקרים בנושא, פרדיננד דה סוסור, הבלשנות תהפוך למדע עצמאי אך ישתלב בתוכו סמיולוגיה, החל לשים דגש מיוחד על ההבחנה בין שפה (מערכת) ודיבור (שימוש) ולגבי הגדרת סימן לשוני. ואז, כבר במאה ה -20, הבלשן הנודע נועם חומסקי, הוסיף היבט מהותי לעניין, ופיתח את מה שמכונה זרם הגנראטיביזם, המציע חדש נקודת מבט לגבי הנושא, התמקדות וחשיבה של השפה כתהליך של מוחו של הדובר וביכולת המולדת שיש לאנשים המאפשרת לנו להשתמש ולרכוש שפה זו.

ישנם מספר רמות שבאמצעותן ניתן לבצע לימוד השפה כמערכת מבלי להשאיר דבר בצד, אלה: פונטי-פונולוגי (מתמקד בחקר פונמות וצלילי דיבור), מורפוסינטקטי (חוקר את המילה, את המנגנונים של יצירה והיווצרות של אלה, רמה מילונית (לומדת מילים של שפה), סמנטית (חוקרת את משמעות הסימנים לשוני).

בינתיים, מנקודת מבט הדיבור, ה טֶקסט כמו יחידה חלק עליון תִקשׁוֹרֶת והפרגמטיקה האחראית על לימוד ההגייה וההצהרה.