הגדרת האימפריה הקרולינגית

זה ידוע כאימפריה הקרולינגית למבנה פּוֹלִיטִיקָה וטריטוריאלי ששלט על חלק גדול ממערב אירופה במאה ה -18 ונחשב ככזה אחד המרכיבים הבסיסיים הראשונים להיווצרות מה שלימים יהפוך לצרפת של ימינו. האימפריה הקרולינגית זכתה לשמה מהשושלת ששלטה במהלך קיומה: השושלת הקרולינגית. המלכים השייכים לה (שקרל הגדול היה החשוב והזכור להם בבירור) היו קשורים ישירות לעמים הפרנקים שאכלסו את שֶׁטַח של צרפת וששיתף פעולה עם נפילת האימפריה הרומית.

השושלת הקרולינגית הייתה זו שתפסה את השלטון כשנפלה שושלת מלכי המרובינגים, ששלטה מאז המאה ה -6 והיו גם צאצאים ישירים של הפרנקים. ניתן לומר כי השושלת הקרולינגית החלה עם פיפיניו דה לנדן, שהיה, כמו מלכים קרולינגיים מאוחרים רבים אחרים, דייל ארמונות בתקופת ממשלות מרובינג.

בין אבותיו החשובים ביותר של קרל הגדול (המלך החשוב ביותר של האימפריה ובשבילם ה עצמו מקבל את שמו), אנו מוצאים בין השאר את קרלוס מרטל, פפין הזקן ופפין הקצר אחרים. כל השליטים הללו מאופיינים בכך שהם שולטים בחלק מהשטחים שהיו באופן מסורתי היה שייך לפרנקים, אך רק בקרל הגדול האימפריה תאגד עם ריכוז ו חָזָק.

קרל הגדול מונה לקיסר ב- 25 בדצמבר 800 על ידי האפיפיור ליאו X עצמו, מה שהעניק לו הכרה רשמית בכנסייה, מוֹסָד איתן נאלצו כל מדינות אירופה של הרגע להתמודד בכדי לבסס את כוחן. מינוי זה לא היה שרירותי אלא שזו הייתה בעיקר תוצאה של העבודה הצבאית המרשימה שביצע קרל הגדול כדי להביס קבוצות ברבריות אחרות שעדיין ייצגו סַכָּנָה עבור האימפריה, כמו הסקסונים, הלומברדים או האגילולפינגוס. בנוסף, בתקופת שלטונו דָת נוצרי כדת הרשמית של האימפריה. השטח הנרחב שנכבש על ידי קרל הגדול היה מאורגן בצורה של מחוזות בהם האצילים והפקידים הגיבו ישירות לכוחו של הקיסר.

השליטים שהצליחו בקרל הגדול לא יכלו להתאים להישגיו של האיש הגדול הזה, במיוחד מכיוון שבמותו היה צריך לחלק את האימפריה בין שלושת בניו, ובכך לאבד את יחידה ונפילה להתפרקות שלאחר מכן. מכיוון שרבים מכוחו של קרל הגדול התבססו על מוֹסָד מקשרי נאמנות ושמצות כלפי האדם שלו, במותו קשרים כאלה נפלו ולכן השליטים הבאים לא יכלו לקיים מבנה פוליטי-טריטוריאלי כה גדול.