הגדרת סגנון רומנסקי

הסגנון הרומנסקי הוא זה ששרר במערב אירופה מאז שנת 1000 ועד המאה ה -13 אז הוחלף בסגנון הגותי. ניתן לזהות את הסגנון הרומנסקי בעיקר ברמה אדריכלית, ולא מוצא דוגמאות כה ברורות ומוכרות לו ברמה ציורית או פיסולית.

הסגנון הרומנסקי מקבל את שמו מכיוון ששמר על מאפיינים בסיסיים מסוימים של הסגנון האדריכלי של הנופלים שכבר נפלו האימפריה הרומית. לאלמנטים אלה נוספו תכונות ספציפיות שייקשרו לחיפוש אחר יותר בְּטִיחוּת והגנה מפני פלישות אפשריות של ברברים ולגיונות של ונדלים. קל למצוא את הסגנון הרומנסקי בטירות ומבצרים של אז המאופיינים בכך שהם די מחוספסים ופשוטים בענייני לְעַצֵב אך מורכב ועמיד מבחינת המבנה.

חלק מהאלמנטים הבולטים ביותר בסגנון הרומנסקי ב ארכיטקטורה הם השימוש באבן כחומר העיקרי (אשר נתן יותר כוח ומיצוק למתחם נגד התקפות חיצוניות אפשריות), מעטות ומעטות פתחים (חלונות או שערים) שביקשו לשמור ה איכות של תקיפות המבנה אך זה מנע את מעבר האור הטבעי, את הקשת העיגולית, את השימוש של כותרות על העמודים, נוכחותם של קירות, מגדלים וחללים אחרים שהגנו על בִּניָן בכללי.

מבנים רומנסקיים היו אופייניים מאוד לטירות, שיכולות להגיע נהדר

מוּרכָּבוּת, אך גם עבור כנסיות, מנזרים ומבנים אזרחיים שונים של אז. אף על פי שקישוט לא היה אחד האלמנטים החשובים ביותר בסגנון זה, רבים מהם לבניינים יש פרט חשוב ועדין בכותרות, בגבעות ובקשתות שלהן משטח.

בהקשר ל אמנות רומנסקית בתחומים אמנותיים אחרים כגון צִיוּראנו נמצא ייצוגים אמנותיים של הדת הנוצרית ששימשו לקישוט קמרונות, קירות ועמודים של החללים האדריכליים השונים. ייצוגים אלה יכולים להיות צבעוניים מאוד ותמיד נטו להראות חוסר פרופורציה בין ישו לבין שאר האנשים שליוו אותו כדי להעיד על בכירותו.

נושאים בסגנון רומנסקי