הגדרת תמונות חושיות

התווית "תמונות חושיות" משמשת להזכרת מגוון רחב של ייצוגים או רעיונות שיש להם קשר חושים. באופן זה, א טֶקסט ספרותית מציגה סדרת מילים המאפשרת לקורא ליצור דימוי נפשי כלשהו. דימויים אלה יכולים להיות חזותיים, שמיעתיים, מישושים, טעם או ריח.

כולם משמשים כאמצעי ספרותי כדי לספק יופי וביטוי לטקסט. פרסומות משתמשות גם בתמונות חושיות כדי לעורר עניין צרכני.

דימויים חזותיים, שמיעתיים, מישושיים וריח

מילים מסוימות מאפשרות לקורא ליצור תמונה של המציאות. במובן זה אנו מדברים על "משוררים חזותיים", על היחסים בין כְּתִיבָה והדימוי או השיח הוויזואלי.

משוררים משתמשים בצירופי מילים עם מימד שמיעתי כדי להציע צליל. לפיכך, אם משורר מדבר על "מַנגִינָה של הזמיר "או" שריקת רוח הסתיו "הקורא ייצור במוחו דימוי עם צלילות מסוימת.

באמצעות מילים אפשר להציע כל מיני טקסטורות. כמו כן, ה מרקם של חומר מאפשר לך ליצור מחדש א תְחוּשָׁה מגע קונקרטי. בדרך זו, אם אני אומר "פרווה רכה" או "קרח מַתֶכֶת"אני מזכיר את היכולת של כל סוג מרקם להציע תחושות.

ניתן לעורר את חוש הריח גם באמצעות מילים. למעשה, מילים רבות מתייחסות לריח, כגון רקוב, מסריח, ארומטי או ניחוח. ה

רוֹמָן מאת פטריק סוסקינד "בושם: סיפורו של רוצח" הוא דוגמה מובהקת ליחסים הקרובים בין ריח למילים.

ברומן "Como agua para chocolate" מאת לורה אסקוויל, חוש הטעם מקבל תפקיד יחיד.

הסופר המקסיקני מתייחס לטעמים וריחות באופן שהקורא תופס אותם כאילו הם אמיתיים. למעשה, ה תיאור של אוכל הופך למשאב ספרותי של חושניות ויופי גדולים.

סינסתזיה בספרות מורכבת מערבוב תמונות חושיות שונות

ניתן לשלב בין התחושות השונות המועברות באמצעות מילים. כאשר זה קורה נוצרת מטפורה סינתטית, כמו "ירוק מתוק", "ליטוף ורוד", "אדום חריף" או "שקט לבן ורך".

צילומים: Fotolia - arkela / klatki

נושאים בהדמיה חושית