מושג בהגדרה ABC

המילה מנגינה באה מהמונח היוונימלואידיה שפירושו 'לשיר'. בשפתנו המילה מנגינה משמשת לייעוד מערכת צלילים המאוחדים או מקובצים בצורה מיוחדת סביב מטרה אחת: לבנות סאונד מורכב יותר וארוך יותר לִהיוֹת נעים לאוזן האנושית וזה יוצר בה איזושהי תגובה. המנגינה יכולה להיות מורכבת מכמה תווים בלבד, ואינסוף מהם, ובמקרה זה עלינו להבין את המנגינה כחלק מיצירות מוזיקליות.

המנגינה כאלמנט תַקצִיר לאחר מכן יש להבין זאת כמערכת של צלילי בס או טרבל שמזמינים בצורה ספציפית בהתאם לכוונת המלחין. ניתן למצוא מנגינות בכל סיטואציה של חיי היומיום, אם כי בדרך כלל צירוף חסר משמעות וחסר משמעות של צלילים שונים (כגון רְחוֹב מלא מכוניות, קרניים ורעשים עירוניים אחרים) אינו מובן כמנגינה. נהפוך הוא, כדי שמנגינה תובן ככזו היא חייבת להפגין ארגון מסוים ו בִּניָן מכיוון שזה מה שמוכיח שהלחן נוצר בצורה כלשהי ולא על ידי אַקרַאִי.

המנגינה היא אולי הכי חָשׁוּב של כל עבודה של מוּסִיקָה מכיוון שזה מה שמאפשר לצלילים להישמע אפילו בתוכם טוֹן (מה שלא יהיה סִגְנוֹן של המוסיקה) ושהצליל הסופי נעים למאזין. בנוסף, המנגינה היא גם מה שמאפשר לצלילים רופפים של פעם למצוא המשכיות וכך ניתן לבנות משהו הרבה יותר מורכב ומעניין. ניתן לחזור על המנגינות בצורה מגוונת לאורך יצירה מוזיקלית שכן ניתן ליצור וריאציות קטנות על אותו מבנה אך תמיד החל מאותה נקודה.