מושג בהגדרה ABC

על פי ההקשר בו משתמשים במילה עלילה עשוי להפנות שאלות שונות.

מארג הטקסטיל

לבקשת תעשיית הטקסטיל, המונח weft מוגדר כמערכת החוטים, שחצתה ו מקושרים לאלה המסודרים לאורך ומתוחים במסגרת, הם יודעים ליצור את כולם ביחד בַּד.
הסיבים הנפוצים ביותר איתם מכינים את הערכה הם כותנה, פשתן וצמר, ואילו לאורך השנים ו אבולוציה אירוע פנטסטי שהתרחש בתעשייה מסוג זה, שולבו סוגים אחרים של סיבים, מה שמכונה מלאכותי וסינתטי.

בימים הראשונים, כשעוד לא הונהגה מיכון לנול, דבר שקרה רק לאחר מהפכה תעשייתיתעבודת העברת העלילה בוודאי נעשתה בעבודת יד מכיוון שהיא פשוט השתמשה בכלי שנקרא מעבורת ידנית. ואז תופיע המעבורת המעופפת שהביאה אוטומציה וברור שהכניסה מהירה יותר לייצור בדים.

בכל מקרה, ומעבר להתקדמות זו שתרמה כמובן ליכולת לייצר בדים בקנה מידה גדול ולהפחית את עלויות, כיום, רלוונטיות רבה עדיין מיוחסת לכל אותם עבודות מסוג זה שממשיכות להיעשות בא חוברת הדרכה. כמובן שניתן למצוא אותם בכמות קטנה יותר אבל יש להם את הפלוס בזה איכות מיוחד וייחודי. עכשיו, זה גם מביא לעלויות, והמוצרים שנעשו כך יקרים יותר.

העלילה בנרטיב

זו שאליה נתייחס בהמשך היא ללא ספק ההתייחסות המשומשת והמוכרת ביותר של מילה זו, מכיוון שהיא משמשת ב סִפְרוּת, ב אולם קולנוע, בטלוויזיה וב- תיאטרון לקרוא לעלילת היצירה, בין אם היא ספרותית, סרט, סדרת טלוויזיה או א לְשַׂחֵק.

למרות שהציבור נוטה לגשת להפקות שהוזכרו פעמים רבות על ידי השחקנים או הבמאים שמככבים בהן או מביים אותם, זה שווה כמו כן יש לציין כי פעמים רבות ההחלטה לראות אותם שוב או להמליץ ​​עליהם מבוססת אך ורק על האם העלילה פיתתה אותם, תפסה אותם או לא. לכן עלילה אטרקטיבית המובנת לציבור אליו היא מכוונת חשובה מאוד בכל סיפור מסוג זה שרוצה להצליח.

מחברים או תסריטאים שיודעים למצוא את המילים הנכונות והנכונות להעברת מסרים אלה בהצלחה הם אלו שבדרך כלל מצליחים בעניין זה.

בינתיים העלילה תהיה אותה תיאור כרונולוגי או לא, של אירועים שונים שהציג מחבר או מספר לקורא ותואמים יצירה ספרותית. המאפיין הבולט ביותר בעלילה הוא זה יבקש ליצור קשרים הנגרמים בין האלמנטים השונים המרכיבים את הנרטיב המדוברבמילים אחרות, זה לא רק מתאר רצף פשוט של אירועים, אלא גם מבקש לספק את הפלוס באמצעות הקשרים האמורים שהוא מציג.

על כל אלה נאמר שהעלילה היא גוף הסיפור, שכמעט תמיד יתחיל עם סְתִירָה או אי התאמה, כי אם אין בעיה לעתים רחוקות יכולה להיות עלילה ואז זה יהיה זה שנותן את כל המתח הדרמטי לסיפור המדובר. עם התקדמות הסיפור, המתח יגבר בהדרגה. ככלל, העלילה מחולקת למספר פרקים ו בסיומו נוכל למצוא פעולה מהפכת שתוביל לנקודת השיא.

העלילה היא מורכב משלושה חלקים בסיסיים: הקדמה, הצגת או גישה, פיתוח, סיבוך או קשר והתוצאה הסופית.

המבוא יקשר את הפעולה, את הסביבה בה היא מתרחשת, את הדמויות ש להתערב, המאפיינים שלהם ותתחיל להבין את הקונפליקט ההוא שיוביל בהכרח לשיאו של אותו הדבר.

בהתפתחות, מצידה, תתרחש אותה פעולת שינוי שהזכרנו לעיל, כאן המתח הסיפורי מגיע לנקודה הגבוהה והגבוהה ביותר. ובהסרה המתח הסיפורי נוטה להקל או להתפוגג, ומסביר את ההשלכות של אותה פעולה משתנה, המצב הסופי של הדמויות שכמעט תמיד יציגו היפוך ביחס למצב הדברים שהיו בהן בתחילת עַצמָה.

קיימים שני סוגים של מסגרת, רזולוציה, שהם אלה המסתיימים כאשר הבעיה המדוברת נפתרת, למשל, האדם החולה נרפא או הִתגַלוּת, אלה שבהם נמצא הידע או המידע הרצוי.

בנוסף, המונח עלילה משמש לעתים קרובות לייעוד א מזימה, עלילה או סיטואציה בה תככים שולטים ב סְצֵינָה.

בזמן, בטלוויזיה אנו מדברים על העלילה לייעד את מערך הקווים המרכיבים את התמונה. ובביולוגיה הערמה היא קבוצת התאים והסיבים המסכימים ליצור מבנה.

נושאים בעלילה