דוגמה להיבטים רשמיים של כתיבה

(כותרת אחת) יום מזל

(2. מבוא) ביום שישי בערב, בזמן שהאזנתי בשקט לתוכנית הג'אז האהובה עלי, נשמעה דפיקה בדלת החדר שלי, אמי היא שסיפרה לי שיש לה מבקר.

זה נראה לי פשוט, מתוך אמונה שזה אחד מחבריי שרוצה כמה מהפתקים האחרונים שלי.

(3 גוף) אמרתי לאמא שלי שאני מטפל בהם וקמתי לצאת, אני מסתכל דרך חלון החדר שלי ואני רואה את זה הם לא חברים שלי, קייטי הייתה הילדה שהכי אהבתי בבית הספר, היא הגיעה לבד ולבושה בגדים, לא היא. בית ספר.

אני חושב שזו הייתה התקופה המהירה בחיי בחיי, כיוון שהתרחצתי והתלבשתי בפחות מחמש דקות.

בסוף יצאתי ופגשתי אותה ובפנים חשבתי - בטח שהיא תבוא להערות שלי -.

היי מה שלומך קייטי

- היי פרנסיסקו, מה שלומך? באתי עם אחד מחברי לראות אם אתה רוצה לבוא לבית שלי, כי אחד האחים שלי מתחתן ואין לי עם מי ללכת.

"בטח, אני יכול ללכת, אבל אני לא רואה אף אחד מחבריך.

- הוא מחנה את המכונית, אין מקום מסביב.

-- זה בסדר; אז חיכינו שהיא תבוא לשתות משהו - בפנים הייתי יותר עצבני ממה שציפיתי - והיא ענתה כן.

אחרי כמה רגעים הגיעה שימנה, הילדה שהכי מבלה איתה.

היי פרנסיסקו, מה שלומך אנו באים לראות אם תלווה אותנו למסיבה של חבייר, אחיה של קטיה.

"בטח," עניתי מיד, "אני בטוח שאלך איתך."

נכנסנו לסלון והצעתי להם לשבת ולשתות משהו; הלכתי למטבח והסתכלתי במקרר ולא היה כלום, הכל היה מבושל ואת המזווה הביא אחי מהקניון והוא לא הגיע.

התחלתי להתייאש כאשר למזלי נכנסה אחותי קרולה שהיא מומחית במטבח. הסברתי לה בקצרה את הבעיה שלי.

מהר הוא הכין משחה ועטף כמה חתיכות דגים שהוציא מפחית, ובינתיים הכנתי משקאות קלים.

בסוף הבאתי את הדגים והמשקאות הקלים לשולחן בסלון.

נכנסנו לשיחה והוא הסביר שאין לו עם מי ללכת לחתונה של אחיו, והוא חשב עלי, כי אנחנו מכירים הרבה זמן ואנחנו מסתדרים טוב.

הרגשתי באותו רגע כמו ילד עם צעצוע חדש והרגשתי מחמיא ומאושר.

המשכנו לדבר זמן מה; נגמרו הדגים והמשקאות הקלים וכשהבנו שהשעה שש אחר הצהריים הם היו צריכים ללכת, כי אנחנו חייבים להיות מוקדם בבית הספר ובחינות הסיום של הסמסטר האחרון בתיכון התקרבו ונאלצנו לימוד.

הם יצאו ומיד יצאתי לקנות בגדים לאירוע, אחי הגיע עם המצרכים ודיברתי עם ישו, החבר הכי טוב שלי ואני אמרתי לו שאנחנו צריכים לעשות קניות.

לקחנו את הרכב ובקניון נתקלנו בקייטי ובחברתה שקנו מאוד בגדים נרגשים, ובאופן נמרץ קייטי אמרה לחברתה שכן, היא הסכימה ללכת איתה, והיא לא ציפתה שהיא תגיד לה כן.

(4. מסקנה) שתקתי ומכיוון שהם לא ראו אותנו וישוע היה מוסח, הלכנו לצד השני של החנות וקניתי חליפה טובה, חולצה וכמה נעליים משובחות.

הלכנו למסיבה שלה בשבת והיה לנו ערב נהדר, במיוחד כשגיליתי שחברתה את זמנה ליווה חברתי ז'סוס ושאחרי שעזבו את הבית שלי הם נסעו לבית שלה תזמין אותו.

עכשיו כשאני חושב על זה, האם אנחנו לא גברים שצריכים להזמין נשים?

סוֹף