קונספט בהגדרה ABC

בימי קדם, מלחים שהפליגו בים פחדו להיתקל איתו בדרקון ענק מראה חיצוני של נחש ים שהיה מסוגל לטרוף ספינות שלמות. יצור זה מכונה לויתן.

המקור של מפלצת זו נמצא בברית הישנה, ​​במיוחד בבראשית וב- סֵפֶר של ישעיהו. חיה זו קמה ביום החמישי לבריאה, כאשר אלוהים נתן חיים לכל יצורי הים. דרקון הנחש נוצר כדי לשמש כשליט ממלכת הים העצומה.

לגבי שלו תיאור, זו ישות עם יותר משלוש מאות עיניים ליבון שמאפשרות לה להאיר את הים ועם כמה נחיריים מהם יוצא קיטור. כמו כן, יש לו קשקשים קרובים מאוד שפועלים כאילו היה מגן מגן ושיניים חדות. כוחו העצום הפך אותו ליצור בלתי מנוצח.

יצור מפלצתי מהמיתולוגיה העברית

המונח לויתן מגיע מהמילה העברית ליוויתן ומתורגם בדרך כלל כסליל או מעוות.

על פי דיווחי המקרא, איש אינו יכול להביס את לויתן ועל כך סיבה אלוהים העניש אותו לחיות במערה על קרקעית הים. בתוך ה מָסוֹרֶת בעברית מפלצת זו נחשבת להוויה המסמלת את השטן ואת רעיון הרוע המוחלט. באגדות היהדות הלויתן מוצג כדרקון אַנדרוֹגִינִי שהוא יכול לשנות את מראהו. במקום זאת, במסורת הנוצרית מזוהה הלוויתן עם חיית ספר ההתגלות.

בעלי חיים ומפלצתיות אחרים המופיעים בתנ"ך

בכתבי הקודש רוב הסיפורים מציגים מטען סמלי. לגבי חיות ויצורים מפלצתיים, יש לפרש את נוכחותם גם במובן זה. לפי מִיוּן תנ"כי, בעלי חיים מחולקים לנקיים ונקיים.

בין הראשונים ניתן להזכיר את הכבש (סֵמֶל של ההקרבה הכנועה), האריה (ייצוג רעיון הכוח) או הנשר (סמל החזון השמימי).

בין בעלי החיים הטמאים ניתן למצוא את הנחש (סמל החטא הקדמון) או העקרב (אחת מההתייחסויות הרבות לרוע).

בין היצורים המפלצתיים נוכל להדגיש את לויתן הנ"ל, הדרקון הגדול המופיע באפוקליפסה, חד הקרן שבגרסה מימי הביניים של התנ"ך, לארבה של אבאדון בספר ההתגלות, לבזיליסק בספר ישעיהו או לבהמות בספר איוב.

צילומים: Fotolia - maverick_infanta / xunantunich