מושג בהגדרה ABC

כשאדם באמירותיו מציג את הנטייה לרומם עד לנקודה של אִידֵאָלִי מציאות או סיטואציה, או אפילו אדם, ייאמר שהוא מתייחס לאותו מציאות או לאדם עם אידיאליזם, שמאידיאליזציה שלו.

כי בעצם מה שהאידיאליזם מציע זה דווקא לשבח, לשפר את כל מה שהוא מעריך, גם כאשר למציאות או לאותו אדם אין או פוגשים את תכונות להיות מוגבה לרמת מצוינות זו.

באותם מקרים בהם האידיאליזם בסופו של דבר מסגיר את האמת של עובדה או של אדם, כלומר, זה אידיאליזציה עד כדי כך שלא רואים בוודאות מה זה, זה הופך לבעיה ללא ספק כי זה ייצור לאדם אַכזָבָה, כאשר הוא מגלה לפתע שמה שאידיאליזציה אינו מגיב לכך בִּניָן זה נעשה.

מצב זה מתרחש בתדירות גבוהה מאוד ברמה האישית, ביחסים רגשיים בין אישיים, שבהם מקובל שאנשים אידיאליזציה של אדם אהוב או את החוויות איתם חיו הֵם.

מצד שני, זה יכול לקרות שכשמישהו או משהו כל כך אידיאליזציה, מאוחר יותר, כאשר מישהו לא יהיה שם, יהיה קשה מאוד לצאת מהמצב ההוא. בואו נחשוב על אישה שאידיאלית את בעלה, גם אחרי פרידה או מוות, זה יעלה לה הרבה כדי לחדש את חייו כי באופן בלתי נמנע הוא תמיד ישווה אותו עם אחר או יחפש את זה חָדָשׁ אהבה להיראות או לעשות דברים שהאחר עשה.

מצד שני, אנו משתמשים הרבה במושג האידיאליזם בכדי להתייחס לאותה עמדה המאופיינת בהגנה ובקידום אמונות אידיאליות ומושלמות, מענישות או לא קבלה כהפך שקשור למציאות הדברים, שאגב לא מתגלה כאף אחד מהם אפילו אידיאלי.
היציבה או הדרך הזו לַחשׁוֹב זה נפוץ אצל אנשים שכפי שנהוג לומר, אין רגליהם על הקרקע ורק לנוע או להתבטא על סמך אמיתות מספרים או תיאוריות שלא ניתן ליישם על מציאות נחוש בדעתו.

ובהתחשב ב פִילוֹסוֹפִיָה, אידיאליזם היא מערכת פילוסופית המאמצת רעיונות כבסיס ו התחלה של ידע ו חוכמה של האדם.