פלישת ברית המועצות להונגריה

בגוש המזרח אירופי לשעבר (המזוהה עם ברית המועצות) התרחשו שני אירועים בעלי חשיבות רבה: האחד היה מַהְפֵּכָה הונגרי משנת 1956, ועוד מה שנקרא אביב פראג 1968. זה הסיפור של הראשון.

הפלישה הסובייטית להונגריה בעקבות המחאה העממית במדינה בשנת 1956, הפרעות ש ליווה אותם ואת המהפכה העממית שלאחר מכן שהפכה, ואיימה להבריח את הקומוניזם הונגריה.

המהפכה ההונגרית, כמו זו הצרפתית של שנת 1789, לא החלה בכוונה תחילה, אלא הייתה תוצר של הסלמת סדרת הפגנות ומחאות פופולריות.

זו שהתחילה את הכל הייתה צעדה שקראו סטודנטים ב- 23 באוקטובר 56, שכשעברה דרך בודפשט הוסיפה משתתפים שאינם סטודנטים ובכך הגדילה את נפחה.

הסיבה למחאה הייתה דרישת חופש פוליטי וחופש דעה בהונגריה.

בבניין הרדיו הציבורי, קבוצת סטודנטים רצתה לשדר מניפסט עם דרישותיהם, אך הם נעצרו. ואז נורו היריות הראשונות של המהפכה.

כנראה חברי המשטרה פּוֹלִיטִיקָה מדינה (בהונגרית, ÁVH, Államvédelmi Hatóság) שהוצבו בבניין הרדיו, חששו מפני ניסיון לכבוש את הבניין ולמען חייהם, ולכן ירו על הקהל וגרמו לכמה הרוגים.

בכל מקרה, סלידת העם מפני ÁVH, שזכה למוניטין ראוי להיות מדחיקה קשה של העם ההונגרי, הפכה את הרוח ואת סביבה יתחמם עוד יותר.

הממשלה שלחה את הצבא לשלוט במצב, אך הכוחות התייצבו עם העם.

כמו בכל כך הרבה מהפכות אחרות, החיילים - שהרי לא מפסיקים להתאמן גם כן חלק מהעיירה - לא רק שסירבו לירות באזרחיהם, אלא שהם התחילו להצטרף הֵם.

לחלק מהמפגינים היה רעיון לחתוך את המגן הקומוניסטי של הרפובליקה העממית של הונגריה מהדגל ולהשאיר מעגל במקום שכבשה. דגל קצוץ זה הפך לסמל המהפכה.

בשנת 1989 המהפכה שהפילה את ניקולה צ'אושסקו ברומניה השתמשה גם בדגל עם המגן הקומוניסטי שנחתך כ סֵמֶל.

אך כשחזרנו להונגריה בשנת 1956, פרצה המהפכה בכל רחובות בודפשט, וכתוצאה מ הכוחות החלו גם להחליף צד, והקהל החל לספור בכלי נשק אישי.

מחשש לחייו ולתפקידיו, פנתה הממשלה הקומוניסטית ההונגרית של ארנה גרש לברית המועצות בבקשה לעזרה.

מכוח הסכם שנחתם בין שתי המדינות, ברית המועצות החזיקה כוחות קבועים בהונגריה, בנוסף ליכולת להתערב במדינה.

באותו לילה של ה- 23 באוקטובר החלו כוחות סובייטים שנכחו בהונגריה להתפרס ברחובות של בודפשט, ואילו המהפכנים והכוחות ההונגרים שתמכו בהם הרכיבו חסמים להאט אותם.

למחרת הוחלף ראש הממשלה אנדראס הגדוס באימרה נגי הרפורמיסטי יותר, ששידר במהירות נאום שקרא להפסיק את אַלִימוּת ומבטיח רפורמות ליברליות בזירה הפוליטית. בסופו של דבר נגי יהפוך לאחד האייקונים הגדולים של המהפכה.

ב -25 המשבר החמיר; ה- ÁVH ירה במפגינים מחוץ לפרלמנט ומצא את התשובה לירי בחיילים סובייטים, שהאמינו שהם מטרת הפיגוע. מפגינים חמושים הצטרפו לירי, ובכך החמירו את המצב.

גרש והגדס נמלטו אז לברית המועצות והותירו את המדינה בלי מֶמְשָׁלָה, בהנחת תפקידם Nagy ו- János Kádár.

בינתיים המהפכנים ההונגרים כבר תקפו בגלוי את הכוחות הסובייטים ואת שרידי ÁVH. חורי הקליעים שהופקו באותם ימים גורליים נראים עדיין במקומות רבים בבודפשט כיום.

ב- 28 באוקטובר הצליח נגי להגיע להפסקת אש.

זה שימש את שני הצדדים כדי לבנות את עצמם מחדש; בזמן שההונגרים הרכיבו מעין משמר לאומי עם מפגינים חמושים, גורמי צבא ומשטרה, הסובייטים נסוגו זמנית.

הזרמים ההיסטוריוגרפיים העיקריים נוטים להצביע על כך שהמנהיגים הסובייטים לא רצו להתערב בפעם השנייה וגם לא רצו בכך, בתקווה כי הקומוניסטים ההונגרים עצמם הם שישלטו ב מַצָב.

בין ה -28 באוקטובר ל -4 בנובמבר הם היו ימים של תנועות פוליטיות, שהסובייטים ינצלו בהן יותר. היה להם יאנוס קאדר כראש ממשלה ש"יבקש "את התערבות סובייטי להרגיע את המדינה.

למרות שהאירועים התרחשו בעיקר בבודפשט, היו גם באזורים אחרים של המדינה תנועות מהפכניות, בחלקים מסוימים מצליחות, ובמקומות אחרים שנחנקו על ידי כוחות העם ברית המועצות.

כאשר הוחלט על ידי ברית המועצות על ההתערבות הסופית בהונגריה, החלו כוחות סובייטים חדשים להיכנס למדינה ממזרח.

ממשלת קאדאר הכריזה על נייטרליות הונגריה, על פרישתה מברית ורשה, וביקשה תמיכה בינלאומית מהאו"ם.

למחרת, וכפי שהיה צפוי, החלו הסובייטים, לאחר שהיה להם מספר גדול יותר של חיילים, במבצע "לנקות" סופית את בודפשט ולהשתלט על המדינה.

הפעולה הצבאית הסובייטית לא הייתה מוגבלת לחדירה לבודפשט כאשר הוסרו מחסומים והתנגדות. זה כלל גם ארטילריה ותקיפות אוויריות.

המשמר הלאומי המאולתר ויחידות הצבא הסדיר בהונגריה לא יכלו לעשות דבר בכדי לעצור את התקפה סובייטית, למרות התנגדות עזה, עם יותר רצון מאשר אמצעים וארגון, אך נלחם עם ה לֵב ובשביל ארצו.

באותו יום, 4 בנובמבר 1956, הסתיימה ההתנגדות בבודפשט. הכוחות הסובייטים עברו רחוב אחר רחוב כמו קיטור, ובמידה רבה לא הבחינו בין מטרות צבאיות לבין אזרחים חסרי הגנה.

למרות שהאוכלוסייה ההונגרית הודתה לסובייטים על שחרור ארצם בשנת 1945, תחושת הכרת הטוב הזו הפכה לשנאה גלויה לאחר התערבותם המדכאת ב -1956.

אלפי הונגרים ברחו מהמדינה, מכיוון שרבים נעצרו ונשפטו. אימרה נגי עצמו נלכד בבוגדנות (כאשר הובטחה לו התנהגות בטוחה לעזוב את מקלט השגרירות היוגוסלבית ולעזוב את הארץ) והוצא להורג לאחר מכן.

על ידי בגידת עמו, שמר יאנוס קאדר על השליטה בהונגריה כראש הממשלה, שליטה שהוא יאשר מחדש בשנים שלאחר מכן. שליטה המבוססת על הנוכחות הסובייטית ועל אינדוקטרינציה פוליטית שנשלטה גם על ידי הסובייטים עצמם, שלא רצו להחיות את הרצון הלאומי ההונגרי.

המהפכה ההונגרית, שנראתה בדיעבד רומנטית, גרמה אז למתיחות במפלגות הקומוניסטיות של מדינות רבות בגוש הקפיטליסטי, מכיוון שחלקן מנהיגים ולוחמים תמכו במהפכנים (שאותם לא ראו אנטי מהפכנים), בעוד שאחרים מיתגו אותם בדיוק ככאלה, ונותרו נאמנים לאורתודוקסיה של מוסקבה.

צילום: פוטוליה - טיפת דיו

נושאים בפלישת ברית המועצות להונגריה