הגדרת ISO 9000

ה הארגון הבינלאומי לתקינה, הידוע בכינויו ISO, הוא הארגון שעוסק ב לקבוע תקני ייצור, תִקשׁוֹרֶת ושל הִתמַסְחְרוּת, הן עבור מוצרים והן עבור שירותים, ברמה הבינלאומית. מה שה- ISO מציע בעצם לתקנן את הכללים של בְּטִיחוּת.

בזמן, ISO 9000 מורכב מסדרת תקנים הטמונים ב- איכות ובכל זאת מִנהָל איכות רציפה, מה חל על ארגוניםלא משנה מה הטבע שלהם, שהם מוקדשים אליו הפקה של סחורות ושירותים.

בתקנה זו, ה- ISO, קובע בפירוט את הדרך בה חייבת החברה לעמוד בסטנדרטים המתאים לספק איכות למה שהם מייצרים, ציין את מועדי ההפצה ואת הרמות שחייבים להתבונן בשירות.

בתנועות רחבות את כְּלָל ISO 9000 מציע: לתקנן את פעילות הצוות המתעד את משימתם; לעבוד על מנת לספק את צרכי הלקוח; לפקח ולמדוד את התהליכים המעורבים בכל הרמות; הימנע מליפול לתהליכים מחדש; לקדם יעילות להשגת היעדים המוצעים; לקדם מוצרים לשיפור מתמיד, בין היתר.

יש לציין כי כלל זה נכנס לתוקף בשנת 1987 ובולטותו הגיעה לרמה מקסימאלית בעשור שלאחר מכן. באלף החדש, תוקנה ההצעה הראשונית של התקן מכיוון שהוא לא סיפק את החברות באופן מלא עוסק בשירותי שיווק והיה ניתן לעצב תקן המותאם לכל סוג של עֵסֶק.

עבודת ההסמכה מתבצעת על ידי גורמים מיוחדים המבקרים את החברה ועל סמך זה מנפיקים את האישור. כמו כן, ארגונים אלה נשלטים על ידי אורגניזמים הנחות המסדירות את ביצועיהם.

על מנת להבטיח הסמכה מספקת, מומלץ לייעץ לחברה על ידי יועץ הבקיא בתחום זה.

מאידך, יש לאשר את ההסמכה על בסיס שנתי, עמה החברה חייבת לעבור בדיקה חדשה באותן תקופות בכדי לשמור על התקן.