קונספט בהגדרה ABC
Miscellanea / / July 04, 2021
מאת חבייר נבארו, בינואר. 2017
פעולת הטיעון מתייחסת לפעולה של דיבור עם מישהו מתוך כוונה לשכנע אותו במשהו, להציע הצעה או לעודד אותם. בדרך כלל מי שמטיף הוא אדם שיש לו מסוים רָשׁוּת על האחרים.
גנרל פונה לצבאו לפני הקרב באמצעות קריאה. באופן מקביל, מנהיג דתי פונה לנאמניו או שמנהיג פוליטי פונה לחסידיו באמצעות מילים בהן הוא מנסה להעביר רעיונות או רגשות המשמשים להניע אותם. בכל מקרה, עצה היא הצעה המבוססת על הַנמָקָה.
בפעולת הנחיה ישנם שלושה אלמנטים: מישהו שמדבר, קהל ותוכן הנאום. כדי שהמילים ישכנעו, על הדובר להיות בעל תכונות מסוימות, למשל קלות דיבור, סמכות מוסר השכל ואינטלקטואלי ויכולת להתחבר לאחרים.
אם למי שמטיף יש מְיוּמָנוּת דיסקורסיבי, הציבור ישים לב וככל הנראה יקבל את הצעת הנאום. מבחינת התוכן, זה יהיה משכנע אם המסר יהיה ברור, רגשי וישיר.
בתחום התיאולוגי
המונח קריאה מגיע מיוונית, במיוחד מפרקלזיס, שניתן לתרגם כערעור או נחמה. בברית החדשה יש מספר התייחסויות למושג זה ובדרך כלל משתמשים בה כדי להזכיר את המתנה לשכנע או לעודד אחרים באמצעות מילים. במובן זה ישוע המשיח המליץ את חסידיו, כלומר הוא הציע משהו שצריך לשלוט בהם התנהגות (לשם כך הוא השתמש במשלים ששימשו דוגמאות שהמחישו את תורתו).
בתחום הצבאי
לפני תחילת הקרב, חיילים יודעים שהם יכולים למות. כתוצאה מכך, מי שמעודד אותם (למשל האלוף המפקד) חייב לשכנע אותם להיות אמיצים ונחושים. דבריו של הגנרל הם סוג של קריאה, ספציפית הרנגה. בהרנגה רוח הכוחות מודלקת ברעיונות מהדהדים מאוד (להציל את המדינה, להילחם בשם האל או להילחם למען חוֹפֶשׁ מעיירה).
סוגי הרמקולים
יש דוברים שגורמים להנחייתם להגיע ל לֵב של אלה שמקשיבים לך, בעוד שאחרים משעממים. באופן כללי, ישנם ארבעה סוגים של דוברים:
1) מי שמדבר רק כשהוא בטוח מאוד במה שהוא אומר והנימוק שלו מבוסס על מידע קפדני,
2) זה שפונה לאחרים בעוצמה רִגשִׁי ותוקפנות מסוימת,
3) הדובר נֶחְמָד שמשתמש בהומור כדי ליצור קשר עם הציבור ו
4) הדובר המעשי שמטרתו להסביר כמה רעיונות בצורה טובה ככל האפשר.
צילום: Fotolia - teguhjatipras
נושאים בהזהרה