מושג בהגדרה ABC

המילה נוירוטי מתייחס לזה שמתאים לנוירוזה או שהוא יחסית אליו.

בבעלות נוירוזה. אדם הסובל מנוירוזה

ושאר השימושים שמונח זה מציג מאפשרים להתייחס לאותו אדם, אדם הסובל מנוירוזה.

בינתיים, נוירוזה היא א מחלה תפקודית של מערכת העצבים המרכזית, המאופיין במיוחד בחוסר יציבות רגשית.

חוסר יכולת להתמודד עם רגשות הגורמים לייסורים קיצוניים ומובילים להתפתחות מנגנוני הגנה בכדי להקל על כאב זה

כלומר, אלו הסובלים מנוירוזה סובלים מבעיות בכל הנוגע לניהול שלהם רגשות וזה מוביל אותם לפתח פתולוגיה שלא מאפשרת לעשות זאת להזדהות עם הסביבה המקיפה אותם.

המילה היא התוצאה הישירה של ההצעה שבאופן נאות, בשנת 1769, גרמה ל רופא וכימאי סקוטי וויליאם קולן.

נוירוזה פירושו המילולי מלא עצבים וקולן הגדיר זאת כסדרה של תסמינים הנלווים להפרעות נוזלים עצבי, שאינו מביא נזק אורגני ומי שמתבטא בו יהיה עצבני, היסטרי, מדוכא, עצבני, אך מבלי לאבד את צְלִילוּת.

נוירוזה היא הפרעה נפשית למעשה אך בה לא ניתן לראות שום סוג של נגע אורגני. לאדם הנוירוטי יש רמת מצוקה גבוהה ובמקביל היפרטרופיה משבשת של המנגנונים המאפשרים לפצות אותה, אם כן, מי ש הסובלים מרגישים צורך לפתח התנהגויות חוזרות ונשנות להפחתת רמת הלחץ שהושגה.

למרות שהם לעתים קרובות מבלבלים אותם, עלינו לומר שיש הבדלים מהותיים בין נוירוזה לפסיכוזה, והחשוב ביותר הוא שהזכרנו לעיל, וזה שהנוירוטי לעולם לא יציג ניתוק עם המציאות כפי שקורה בדרך כלל עם ה- פְּסִיכוֹזָה.

כעת, מידת הלחץ שלהם בהחלט חשובה וכדומה כמנגנון הגנה מפני מציאות זו עוין שהם צריכים לעבור, הם יהפכו למצוקה ויפתחו התנהגויות לא הולמות, בניגוד למה שמצופה מהם חברתית.

כמובן שהתגובה הלא הולמת ההיא אינה מודעת.

ברוב המקרים הם מודעים למחלה וזה מוסיף עוד יותר מצוקה.

עלינו לומר שישנן נוירוזות קלות המאפשרות לאדם להתפתח בחיי היומיום, אך ישנן חמורות אחרות אשר אינן מאפשרות.

חוסר ההסתגלות למציאות והכחשתה להימנע מלקחת אחריות על המציאות שכואבת או לא אוהבת, הם נושאים שחוזרים לעבר הנוירוטי, כלומר ברוב המקרים הגורמים להם נמצאים ב יַלדוּת.

במאה ה -19, אבי הפסיכואנליזה, זיגמונד פרויד, קבע בידול של נוירוזות: פובית, פאניקה, היסטרית, היפוכונדר, כפייתית כפייתית, דיכאונית, דפרסונליזציה ו נוירסטנית.

היום אנחנו מדברים על הפרעות

נכון לעכשיו, גם פסיכיאטריה וגם פְּסִיכוֹלוֹגִיָה הרופאים החליטו לשים בצד את הרעיון של נוירוזה, ובחרו מומחים לדבר על סוגים שונים של הפרעות כגון: חרדה (פוביות, הפרעה טורדנית כפייתית, אגורפוביה), דיכאון (ציקלוטימיה, פרקי דיכאון), דיסוציאטיבי (הפרעה של אִישִׁיוּת מרובה, דפרסונליזציה, החזקה, טראנס), מינית (פדופיליה, מזוכיזם וסדיזם) והפרעות שינה (נדודי שינה, היפרסומניה).

מומחים בתחום במקביל להצביע על כך שאנשים שמטרתם להגן על עצמם מפני חרדה נוקטת במנגנוני הגנה שונים כגון דיכוי, הכחשה, השלכה, ה תְזוּזָה ואינטלקטואליזציה. ואז, אם מתבוננים בדפוסים של נוירוזה, הדבר הבטוח ביותר הוא שלפני הפרעת אישיות.

יַחַס

ניתן לאתר ולזהות נוירוזה באמצעות בדיקות פסיכולוגיות שונות ומה מומלץ לשפר את איכות החיים זה להתחיל טיפול עם איש מקצוע.

בעבודה עם המטפל, הנוירוטי, הוא יוכל לזהות את הגורמים למחלתו ובהדרכת הרופא להתגבר עליהם באמצעות שינוי התנהגויות.

הטיפול בנוירוזה הוא חיוני עבור אלו הסובלים מכך מכיוון שהוא יסייע רבות בשיפורם איכות של חיים.

אדם עצבני ואובססיבי

מצד שני, בשפה נפוצה ופופולרית כשמישהו אומר שזו או אחרת היא נוירוטית, סביר להניח שהם מתכוונים שהיא אדם אובססיבי או עצבני.

נושאים בנוירוטיות