סיפורים קצרים עם התחלה, אמצע וסוף

סיפורים קצרים עם התחלה וסיום

סיפורים קצרים הם סיפורי עלילה קצרים הבנויים בשלושה חלקים: התחלה, אמצע וסוף. לדוגמה: שלושת החזירים הקטנים, כיפה אדומה או היפה והחיה.

מזרח ז'אנר ספרותי הוא מאופיין בעלילה פשוטה ומספר מוגבל של דמויות. דמויות אלה ממוקמות מתחילת הסיפור במקום ובזמן ספציפיים והן אלו שמבצעות את הפעולה.
הנרטיב מתמקד בגיבור, שעליו להתגבר על מבחנים, להתגבר על מכשולים או לפתור בעיות כדי להגיע למטרה. כדי להשיג זאת, הוא נעזר בתו משני או יותר.

חלקי הסיפור

דוגמאות לסיפורים קצרים עם התחלה, אמצע וסוף

1. הברווזון המכוער

הַתחָלָה:

כמו בכל שנה, גברת פאטה בילתה את הקיץ בחווה והרהרה. לאורך כל העונה, חבריה למכלאה, בנוסף לבדר אותה כדי שלא תילחץ, המתינו בדאגה שהברווזונים ייצאו מאותם קליפות נוצצות. מדוע ציפיות כה רבות? לגברת פאטה היו תמיד הברווזונים היפים ביותר באזור. הם לקחו את זה כמובן מאליו שהקיץ הזה לא יהיה יוצא מן הכלל.

לבסוף הגיע היום המיוחל: הביצים החלו להישבר אחת אחת ונראו ראשים צהובים קטנים. הרגליים, נרגשות, החלו להגיע למכלאה של ליידי פאטה. אף אחד מהם לא רצה לפספס את הרגע ההוא.

בסך הכל בקעה גברת פאטה שבע ביצים. לאחד מהם לקח יותר זמן מהשאר לפיצוח, אם כי איש לא שם לב. כל הרגליים היו מהופנטות מאותם עופות קטנים שהשילו בסבלנות את הקונכיות שכיסו אותן.

קשר:

כעבור זמן מה, וכשחזר הרוגע למקומו, הביצה השביעית החלה להיסדק, שהייתה הגדולה מכולן. הפעם, פנים הרגליים, קשובות לתופעה המאוחרת, לא שיקפו חיוכים אלא הפתעה. חלקם אפילו שכחו למצמץ זמן רב.

הברווזון, שבשמחה ותנועות מגושמות יצא מקליפתו, היה לא רק גדול מאחיו הקטנים אלא גם בלט בהיותו הרבה יותר ארוך, רזה ומכוער.

ליידי פאו לא הופתעה רק ממראה בנה אלא שמבוכתה הייתה כזו שעם כנפיה היא הפרידה אותו משאר הברווזונים. היא לא רצתה שתשומת לב חבריה תתמקד בכיעור הברווזון השביעי, אלא ביופי של השאר.

הברווזון המכוער, לאחר שניסה להצטרף לקבוצה והודחה, היה עצוב אך שמר על שלו מקווה שככל שיעברו הימים, אמו ואחיו הקטנים יקבלו אותו כאחד מִשׁפָּחָה. אבל זה לא היה ככה. הימים חלפו והאדישות גברה וכך גם הכיעור שלו. זה גרם לשאר חיות החווה ללעוג למראה שלו.

בוקר אחד עייף מההתעללות הברווזון המכוער תפס את חפציו ובשתיקה, כדי לא להעיר איש, עזב את החווה.
הוא הלך, הלך והלך. הוא יצא למצוא חברים שלא יבחינו במראהו אלא בלבו. לאחר שהלך מספר ימים, לבסוף הגיע לחווה אחרת, שם זקן בכומתה אדומה ו חיוך מאוזן לאוזן הרים אותו והוביל אותו למטבח הבית שהיה ממוקם לקראת הסוף של המקום. הברווזון המכוער קפץ משמחה: סוף סוף מישהו אהב אותו.

רק כמה דקות גילה הברווזון המכוער שהאיש חושב להכין תבשיל ושהוא המרכיב העיקרי! ברגע שהסיח את דעתו בחיפוש אחר סיר, הברווזון המכוער ברח דרך החלון והחל בהליכה חדשה. החודשים עברו והקטנה למדה להסתדר לבד.

תוֹצָאָה:

כל כך הרבה הלך הברווזון המכוער עד שהיה שוב אביב. בוקר חם אחד בעונה בה נולד, שמע ברבורים המבלים באגם צלול. הטמפרטורה הייתה כזו שהשתמשה באומץ שלה, האיצה את קצב ההתקרבות שלה ושאלה אותם, בביישנות, אם היא יכולה להתרחץ איתם.

מופתע אחד הברבורים ענה:
- כיצד יכול אחד משלנו לא להיות מסוגל ליהנות מהמים הצלולים הללו?
עיני הברווזון המכוער התמלאו דמעות ובקול כמעט שבור הוא ענה:
- למה הם צוחקים עלי? זו לא אשמתי שאני ברווז מכוער ומסורבל במקום ברבור יפה כמוך.
שוב, אותו ברבור קטע את האמבטיה שלו כדי להשיב:
אנחנו לא צוחקים עליך. הסתכל על עצמך בהשתקפות המים. אתה אחד מאיתנו.

על פי עצת הברבור היפה, הברווזון המכוער הביט אל האגם. כשראה את השתקפותו על פני השטח, הוא לא האמין לתמונה שהמים החזירו לו.

הוא כבר לא היה הברווזון הנורא ההוא שנאלץ לנטוש את משפחתו, אלא ברבור יפה ואלגנטי.
אולי הכי יפה שראיתי.

1. זהב עשיר

הַתחָלָה:

פעם הייתה ילדה יפהפייה עם שיער זהוב, שכולם הכירו ככוסות זהב. הילדה הקטנה נהגה לקום מוקדם, לאכול ארוחת בוקר ולנצל את שעות השמש הראשונות כדי לקטוף את הפרחים היפים ביותר ביער.

קשר:

בוקר אחד, הזהביונים הקטנים הסיחו את דעתם, הלכו יותר מדי והלכו לאיבוד. לאחר שהבינה שהיא אבודה, וכשלא היה לה כמעט שום כוח לבכות, היא מצאה בקתה קטנה.
כשהוא הושיט את ידו באגרופו כדי לדפוק על הדלת, הבחין שהיא פתוחה. בעדינות, הוא פתח אותו, ואחרי שאמר "שלום" מספר פעמים מבלי שקיבל תשובה, עודדו אותו להיכנס.

ברגע שנכנסה לתוך התא, ראתה שעל השולחן עומדות שלוש קערות: גדולה, בינונית וקטנה. הזהב היה כל כך רעב שהוא לא היסס, התיישב ושתה את תכולת הקערה הגדולה יותר. מכיוון שהיה חם מדי לחיך, היא הניחה אותו וניסתה את הקערה הבינונית, שנראתה לה קרה מאוד. בקערה השלישית, שהייתה הקטנה ביותר, הייתה הטמפרטורה האידיאלית. תוך שניות ספורות הוא רוקן את הקערה.

כשהניחה את הכף על השולחן, העייפות אחזה בה, והיא החליטה לנוח באחד משלושת כסאות הנדנדה בחדר. הוא ישב על הגדול ביותר, אבל זה היה לא נוח מדי: רגליו לא נגעו בקרקע. היא עברה לכיסא הבינוני, אבל הוא היה רחב מדי, אז היא בחרה לשבת בכסא הקטן יותר. למרות שזה בקושי עשה זאת, הוא נשבר לאלף חתיכות.

זהב, זועמת אך עייפה, קמה מהרצפה והלכה לחדר, שם מצאה שלוש מיטות, בשלושה גדלים שונים. הגדולה התפתתה, אך ברגע שהיא נשענה לאחור היא ויתרה: המזרן היה קשה מדי לטעמה. במיטה השנייה והבינונית הייתה הבעיה ההפוכה: היא הייתה רכה מדי.

לבסוף, הוא נשען על המיטה השלישית: הקטנה והרכה מכולן. כמעט לא עברו כמה דקות, הצעירה נרדמה לגמרי. כעבור שעות, שלושת הדובים שאכלסו את הבקתה חזרו מהליכה ארוכה: דוב מאמא, דוב אבא ודוב תינוק. מותשים ועל בטן ריקה הם ישבו ליד השולחן כדי ליהנות מהמרק שאפשרו להם להתקרר לפני שעזבו.

"מישהו טעם את המרק שלי!" אמר פאפא בר ברגע שראה את הכף המלוכלכת בצד הקערה. האם ענתה: "מישהו גם טעם את המרק שלי!" בעוד הדוב התינוק ענה: "למישהו היה כל המרק שלי!". מבולבלת החליטה המשפחה לשבת בכיסאותיהם כדי לנוח. ברגע שהוא ראה את שלו, אבא בר ראה שהכרית עקומה מעט, אז הוא צעק: מישהו ישב עליי! כיסא! ", שהאם, אחרי שראתה את כרית על הרצפה, ענתה:" מישהו ישב על הכיסא שלי גַם!". דובי התינוק, שכבר עצוב על תקרית המרק, אמר בדמעות, "מישהו שבר לי את הכיסא!"
זועמת, שלושת הדובים החליטו לנמנם ולשים את מה שקרה מאחוריהם. אבל כשהגיעו לחדר, שוב הבחין האב שמשהו לא במקומו. “מישהו ישן במיטה שלי!” הוא אמר בזעם. ואז אמא דוב הביטה במיטתה כדי לענות: "גם מישהו ישן במיטה שלי!" הדוב התינוק התקרב למיטתו ועיניו רחבות מהרגיל צעק: "מישהו ישן במיטה שלי!"

תוֹצָאָה:

בתוך הצעקות, הזהובים התעוררו בהתחלה וראו ששלושה דובים מסתכלים עליה בהפתעה. הילדה הקטנה כל כך פחדה אבל כל כך פחדה שהיא השליכה את עצמה מהחלון שהיה ממש מעל המיטה שהיא ישנה בה והחלה לרוץ. כשרצתה להבין זאת, היא הייתה בדרך שהובילה את ביתה.

ראה גם: