דוגמה לפסקת היכרות עם אנקדוטה

גוש המילים בכתב שנמצאות בין שתי נקודות ולחוד נקרא פיסקה. מבנה זה יכול להיות גדול או קטן כפי שהמחבר רואה.

הפסקה הראשונה בספר או בפרק נקראת פסקת מבוא והיא מדברת על הנושא שיש לקרוא להלן, או כדי לתת סיכום קצר עליו או לדבר על הסיבות שהיו למחבר שלו כְּתִיבָה.

ה פסקת מבוא עם אנקדוטה זה קורה כאשר הכותב מתייחס לעיתים לחוויה משעשעת ויומיומית שעשויה להיות אישית ואולי מסופרת בצורה לא פורמלית ומהנה.

דוגמה לפסקת היכרות עם אנקדוטה:

פעם, כשהייתי צעיר מאוד, הייתי עד ליקוי חמה של השמש. בטח הייתי בן 8 בערך כשזה קרה. הוא שיחק בחצר הלימודים כשלפתע הכל החשיך. פחדתי ורצתי למקום שבו הייתה המורה שלי, שאמרה לי לא לפחד, שזה פשוט תופעה שמתרחשת מעת לעת ושהייתי בר מזל מאוד לחזות בליקוי מוחלט של השמש באמצע יְוֹם. כשזה סוף סוף קרה, כבר בכיתה היא הסבירה לנו הכל על מה שראינו זה עתה. כל כך התרשמתי מכך שהתחלתי לעשות יותר מחקר בנושא לבד, ובכל פעם שלמדתי משהו חדש, עלו עוד הרבה שאלות. זו הייתה, לדעתי, תחילת לימודי האסטרופיזיקה והסיבה שבגללה אני כותב ספר זה המיועד לילדים ובני נוער, שפה ברורה שמקלה על הבנתם ומניעה, כפי שעשתה איתי המורה, את הסקרנות לגבי מדע זה כל כך מרגש.