דוגמאות לדברי הימים הקצרים
Miscellanea / / July 04, 2021
כרוניקה קצרה
ה כְּרוֹנִיקָה זה סוג של תִנוּי המציג את האירועים בצורה כרונולוגית, ומנסה להיות מסביר ואובייקטיבי ככל האפשר לגבי נושא עליו הוא מסופר.
כרוניקה מספרת ומעבירה את האירועים ברצף, במטרה להציג ולהעביר את האירועים המסופרים לקורא.
אתה יכול לעשות כרוניקות קצרות על סרט, אירוע היסטורי, ספר, אירוע מסוים וכו '. הדוגמה הידועה ביותר לכרוניקה יכולה להיות סיפור המקרא מכיוון שהוא מגולל באופן כרונולוגי אירועים שהתרחשו בעת העתיקה.
שימוש בדברי הימים
באופן כללי, כרוניקה קצרה מתייחסת למקום ולזמן (תאריכים ושעה) כדי לאתר את הקורא במרחב ובזמן. כרוניקות קצרות משמשות לעתים קרובות בתחום העיתונאי מכיוון שזה ז'אנר יעיל להעביר אירועים באופן אובייקטיבי.
במקרים אחרים, כרוניקה עשויה להיות מכוונת לקהל מצומצם, כמו כיתה בבית ספר. בשל הבנתם הקלה, משתמשים בדרך כלל בדברי הימים בסיפורי ילדים, בקריינות להוראת שפה.
דוגמאות לכרוניקות קצרות
- כרוניקה עיתונאית קצרה
אנה קמה ביום שישי 14 במרץ בשעה 10 בבוקר כמנהגה.
אחרי ארוחת הבוקר הוא עזב.
הוא יצא מהדלת אל משרדי העבודה שלו שנמצאו כמה רחובות מביתו.
כשחצתה את אבנידה סן מרטין הגדולה, היא לא שמה לב שמכונית מגיעה בכיוון ההפוך ומבלי שהצליחה להימנע מאנה, המכונית דרסה אותה.
אנה הועברה לבית החולים הקרוב ביותר. למרבה המזל יומיים לאחר מכן שוחררה אנה עם פציעות קלות ובקרות רפואיות חיצוניות.
- כרוניקה של סיפור ילדים
בשנת 2001, כשהתחילו השיעורים, מריה, בת 4 בלבד, אמרה לאמה שהיא לא תלך לבית הספר. היא הרגישה קטנה מאוד ולא רצתה להיפרד ממנה.
היא בכתה כל הלילה כמעט ולא הצליחה לישון מייסורים ביום הראשון ללימודים. אמה, קצת מודאגת, קמה ב -4 במרץ קצת קודם והכינה ארוחת בוקר שמריה אהבה: טוסט עם חמאה וגבינת עזים.
אבל מריה כמעט לא אכלה ביס.
בשמונה בבוקר הם עזבו את הבית לבית הספר שנמצא 11 רחובות מביתה של מריה.
אך כשהגיעה לדלת בית הספר, פגשה מריה את שכנתה רוקיו.
כשראתה את רוקיו נכנס לבית הספר ללא כל קושי, מריה עקבה אחריה. יחד הם נכנסו לבית הספר באותו היום הראשון וכל יום אחר כך עד שסיימו את בית הספר היסודי.
- כרוניקה של אירוע היסטורי
טביעת הטיטאניק
ב- 15 באפריל 1912 התרחשה אחת הטרגדיות הימיות הגדולות בהיסטוריה; טביעת הטיטאניק.
הפלגה זו הייתה הפלגת הבכורה של הטיטאניק הנוצצת. עליו לחצות את האוקיאנוס האטלנטי עד שהוא יגיע לחופי צפון אמריקה בארצות הברית.
עם זאת, אחרת תהיה היעד של הספינה המפוארת: לילה לפני כן, ב- 14 באפריל 1912, בסביבות השעה 23:40, התרסקה הטיטאניק. על קרח קרח ענק שקרע את גוף הספינה בצורה כזו שלאחר כמה שעות הטיטאניק שקע לתחתית יָם.
למרות ניסיונות הצוות לרדיו לעזרה, אף ספינות לא הגיעו אליהם. לפיכך, מבלי שהצליח לראות את השחר (בדיוק בשעה 02:20 לפנות בוקר) ב- 15 באפריל, הטיטאניק כבר נקברה בקרקעית הים.
הטרגדיה לקחה יותר ממחצית האוכלוסייה (1,600 איש שקעו עם הסירה כאשר סך הנוסעים לנסיעה זו עמד על 2,207 איש).
- כרוניקה של טיול
היום הראשון בטיול החופשה שלנו
האוטובוס יצא בשעה 17:00 ב -20 בפברואר השנה. את 10 הימים הבאים היינו מבלים בהרים, בעיר ברילוצ'ה, מחוז נוקין, ארגנטינה.
כשהגענו בשעה 12 בצהריים ב- 21 בפברואר, התכוננו לקחת את החדר. לאחר מקלחת חמה נסענו לקניון לארוחת צהריים.
סוף סוף מצאנו מסעדה שכולנו אהבנו. אכלנו שם וסביב השעה 14:00 חזרנו למלון כדי להתחיל את הטיול הראשון בחופשה שלנו: הביקור בהר אוטו.
הגענו לשם בשעה 15:00 ואחרי העלייה ביקרנו במוזיאון ובקונדיטוריה המסתובבת. כמובן שלא יכולנו להימנע מלשתות קפה בקונדיטוריה ולהתבונן בסרו טרונאדור המפואר (תמיד מושלג, תמיד נהדר להעריץ) מרחוק.
בהמשך אנו מבקרים ביער שנמצא לצדדים באותה גבעה אוטו.
הצלחנו לצלם הרבה ובשעה 19:00 החלטנו להתחיל את חזרתנו.
ואז, במלון, אנו מחליפים בגדים ויוצאים לבקר בקניון, לעשות קניות ולסעוד על פירות ים.
בסביבות השעה 23:00 אנחנו חוזרים למלון, עייפים ורוצים לישון ולמחרת להתחיל עוד הרפתקה משפחתית.
- כרוניקה של עובדה
לוסיה הגיעה לביתי כל בוקר כשהיינו ילדים. אני זוכר שבשנת 1990 שנינו שיחקנו ברחוב מהבוקר ועד לשקיעת השמש.
עם זאת, אחרי כמה שנים, לוסיה הפסיקה לבוא לשחק. בטח, הזמן עבר וכבר לא היינו בני 10... אני ואני היינו מלאים 15 עד אביב 1995. זה היה הגיוני שהיא כבר לא באה לשחק כמו שקודם לכן. עם זאת, הוא גם לא ביקר אותי.
בחג המולד 1995 הוא אפילו לא התקשר אלי בטלפון. כנראה שחברתי לוסיה יצאה עם ילד יפה מאוד.
השנים חלפו והתחרטתי על התנכרותו אך חברים אחרים נכנסו לחיי.
עם זאת, משהו יקרה: ב- 17 ביוני 2000, בשעה 14:35, לוסיה הגיעה לביתי כמו ב בימים ההם בלבד, הפעם, היא הייתה שבורת לב מאז שאמה עמדה לעשות זאת לָמוּת.
באותו רגע כל הכאב והייסורים שלי נעלמו כדי שאוכל להכיל את הכאב שלו. המרחק שלהם כבר לא היה חשוב בשנים אלה.
אמו סבלה מייסורים כמעט 4 חודשים וב -1 באוקטובר 2000 היא נפטרה מסרטן הרסני.
הכאב של לוסיה היה עצום אבל היא הייתה מכוסה וליוותה על ידי כל יקיריה.
היום, 15 שנה אחר כך, אחרי אותו אירוע, אני יכול לומר שלוסיה ואני עדיין חברות קרובות מאוד כמו כשהגיעה לשחק אחר הצהריים בשנת 1990.
לעקוב עם: