חיבור על הנסיך הקטן
Miscellanea / / November 09, 2021
חיבור על הנסיך הקטן
הנסיך הקטן
לה פטיט פרינס מאת אנטואן סנט אקזופרי, הנסיך הקטן, היא היצירה הספרותית המתורגמת ביותר של המאה ה-20 ואחת המפורסמות ביותר בספרות הצרפתית של המאה ה-20, כמו גם היותה הידועה ביותר של הסופר והטייס הצרפתי הזה.
נכתב עליו רבות ורבים קראו אותו במהלך התבגרותם ונעוריהם, שכן זהו ספר רגיל לחניכה לקריאה. עם זאת, בדרך כלל לא נאמר הרבה על הקשר הכתיבה של היצירה, תקופה אפלה ונוראה: ה מלחמת העולם השניה.
סנט אקזופרי (1900-1944) היה סופר וטייס צרפתי, בן למשפחת אצולה מהעולם. העיר ליון, שצעדיה הראשונים באווירונאוטיקה נעשו במהלך השירות הצבאי ב שטרסבורג. עשה טייס, הוא הכיר קווי רוחב רבים בעולם ועסק בהם עיתונאות, פרסם דיווחים על וייטנאם הקולוניאלית (אינדוצ'ינה, אז), מוסקבה הסובייטית וספרד שלפני מלחמת האזרחים.
רבים מההרהורים שלו על אנושיות והומניזם באותה תקופה מכונסים בפחות ידוע Terre des hommes (ארץ גברים, 1939), שפורסם רק בתחילת מלחמת העולם השנייה ולפני שנקרא לקדמת הבמה כטייס של חוליית סיור אווירי.
לאחר הפלישה לצרפת, סנט אקזופרי יצא לגלות בניו יורק ושם ניסה לחדש תפקיד פעיל בסכסוך, אך נדחה פעמים רבות כטייס. לבסוף, ב-1944, לאחר שארצות הברית הייתה מחויבת לחלוטין למלחמה, הוא שולב ביחידת צילום אווירי המיועדת לסרדיניה ולאחר מכן לקורסיקה. ב-31 ביולי 1944, פחות משנה לפני שחרור צרפת, הוא המריא על סיפון ברק P-38 ונעלם מבלי להשאיר זכר למקום הימצאו.
לחלק שלו, הנסיך הקטן הוא פורסם לראשונה ב-1943. כתב היד נכתב ואויר על ידי המחבר עצמו במהלך גלותו לארצות הברית, וזו הסיבה שהוא הופיע ב- המוציא לאור האמריקאי ריינל והיצ'קוק, בעוד שפרסומה בצרפת נאלץ להמתין עד 1946, כלומר, שֶׁלְאַחַר הַמָוֶת. סנט אקזופרי מעולם לא ידע את התהילה שתזכה לדמותו, הנסיך הקטן הצמא לחוכמה, בכל העולם.
סימנים של עולם שבור
כידוע, הנסיך הקטן מתגורר בעולם זעיר - האסטרואיד B-612 - שבו יש לו שלושה הרי געש (רק אחד פעיל) וזנים של צמחיםביניהם הבאובבים המסוכנים: עצים ענקיים שמנסים ללא הרף לנבוט באדמת האדמה אַסטֵרוֹאִיד ושאם יעשו כן, ישמידו הכל עם שורשיו; זו הסיבה שהצעיר מנקה ללא הרף את הקרקע, במקביל שהוא מטאטא את שלושת הרי הגעש הקטנים שלו.
נחוש להשיג כבש שיעזור לו במשימה זו, הנסיך הקטן מתחיל במסע לכדור הארץ, בקטנה אסטרואידים שבהם מתרחשים מפגשים סמליים, לפעמים אניגמטיים, מהם לומד הגיבור הצעיר דברים ספֵּצִיפִי.
בתרחיש ראשוני זה, שככל הנראה אין לו כל קשר למציאות הארצית, מבט חשוד יזהה את תחושת הסכנה הממשמשת ובאה: הרי געש שעלולים מתפרצים ועצי ענק שיכולים לצמוח הם איומים בלתי נראים הקשורים לכדור הארץ, העומד בבסיס הסדר הנראה ואשר, עם זאת, עלול להרוס הכל ולהשאיר אותך ללא בית.
אפשר לתהות עד כמה מהן מייצגות את התנועות הפוליטיות הטלוריות שהתרחשו באירופה מתחילת הימים שנות ה-30, עם עליית הנאציזם הגרמני והפשיזם האיטלקי: שני זרעים רעים שנבטו בפוריות הם בסופו של דבר אכלו הכל, והותירו מעט או לא מקום להתנגדות או לדו-קיום מכבד של כוחות אחרים מדיניות. הבאובב של טוטליטריות הוא נבט בשתי מדינות ספציפיות, אך שורשיו נדדו עד מהרה לשאר אירופה, במיוחד לצרפת.
אותו דבר קורה עם הדמויות שהנסיך הקטן נמצא במסע החלל שלו לעבר כדור הארץ: מבוגרים סגורים מחויבים בקנאות למקומם בסדר הכולל של דברים.
מלך ללא נתינים, איש הבל על כוכב מדבר, שיכור ששתה כדי לשכוח את הבושה שלו אלכוהוליזם, איש עסקים שספר את כוכבי היקום וטען שהוא מחזיק בהם, מצית שהקדיש את חייו להדליק ולכבות את הפנס שלו כל דקה, ולבסוף גיאוגרף, שמבלי שעזב את הכוכב הקטן שלו, טען שהוא מכיר את העולם תיאורטית מספר שלם. מדובר בשישה מקרים סטריליים של חיים בוגרים, נטולי מטרה מועילה ולכודים בצו (פנימי או חיצוני, כלומר מנדט שמגיע מאיפשהו) שלא מאפשר להם לנטוש את מקום.
רהוט במיוחד הוא השוואה בין מדליק המנורות, שמחויבותו לעבודה מונעת ממנו דקת מנוחה, לבין המלך נטול הנתינים, שגלימת הארמין שלו מכסה את כל הפלנטה ואשר בכל זאת מתעקש לתת פקודות.
הראשון יכול בהחלט להיות סמל של מעמד הפועלים האירופי, המוקדש לעבודה חסרת תכלית. מעשי בקיומו, בעוד שהשני יייצג את הבודד והלא רלוונטי אֲצוּלָה. הבה נזכור שהתנועות הפשיסטיות היו, במהותן, תנועות פועלים ואנטי מונרכיות, כלומר, שהן דיברו אל מעמד הפועלים ושהן כל כך התנגדו ל- המלוכה והקומוניזם המרקסיסטי, ומי שהציע מעין "דרך שלישית" להתאוששות של חוש פטריוטי, של שייכות לאומית, של "גזע". גבוה יותר".
כדי להמחיש קריאה אפשרית זו, נוכל ללכת לשני ציטוטים מהיצירה. ראשית, במפגש שלו עם מדליק המנורות:
"אין מה להבין," אמר המצית. הסלוגן הוא הסלוגן. בוקר טוב.
והוא כיבה את הפנס שלו. לאחר מכן הוא ניגב את מצחו במטפחת משובצת אדומה.
- יש לי עבודה נוראית. לפני שזה היה סביר. הוא כבה בבוקר ונדלק בלילה. היה לו לנוח את שאר היום ואת שאר הלילה לישון...
- ומאז, האם הסיסמה השתנתה?
"הסיסמה לא השתנתה," אמר המצית. זה המזל! כדור הארץ הסתובב משנה לשנה מהר יותר ויותר והסיסמה לא השתנתה.
- וכך? – אמר הנסיך הקטן.
- אז, עכשיו זה עובר בסביבות דקה ואין לי שנייה של מנוחה. אני מדליק ומכבה פעם בדקה!
- זה מצחיק! ימים כאן נמשכים דקה!
"זה לא מצחיק בכלל," אמר המצית. אנחנו מדברים כבר חודש.
ואז, בפגישתו עם המלך:
- אם נתתי לגנרל פקודה לעוף מפרח לפרח כמו פרפר, או לכתוב טרגדיה, או להפוך לעוף ים והגנרל לא ביצע את הפקודה שקיבל, אשמתו שלי או הוא?
"זו תהיה אשמתך," אמר לו הנסיך הקטן בתקיפות.
- בדיוק. אתה רק צריך לשאול כל אחד מה כל אחד יכול לתת - המשיך המלך - הסמכות מוטלת מעל הכל על ההיגיון. אם תזמין את האנשים שלך ללכת יָם, העם יעשה את המהפכה. יש לי את הזכות לדרוש ציות כי הפקודות שלי סבירות.
נראה ברור שלמלך ולמצית יש מה לומר על סדר אירופה בשנות הארבעים: פקודות בלתי סבירות שמתבצעות בקפדנות, ואשר רק מי שהורה עליהן אשם. האין זה תיאור מתאים באופן מושלם למה שהתרחש בגרמניה של היטלר ובאיטליה המוסולנית?
בכל מקרה, קריאה פוליטית של זה רוֹמָן קצר ללא ספק יחשוף עוד הרבה פרשנויות כאלה. יתכן שמה שאנו קוראים כבר עשרות שנים במפתח הצמיחה האישית והרגישה, הוא בו זמנית מסמך על המלחמה האכזרית ביותר שחייתה האנושות המודרנית אי פעם, שבה התבונה האנושית עצמה העמידה את עצמה לשירותה הֶרֶס. אולי לזה התכוון הנסיך הקטן כשהצהיר ש"מה שחיוני אינו נראה לעין".
הפניות:
- "מסה" ב ויקיפדיה.
- "הנסיך הקטן" ב ויקיפדיה.
- "כך נולד 'הנסיך הקטן'" ב החלוץ.
- "כל האמת על הנסיך הקטן... או כמעט" ב תְרוּעָה (ארגנטינה).
- "הנסיך הקטן" ב האנציקלופדיה בריטניקה.
מה זה חיבור?
ה מִבְחָן זה ז'אנר ספרותי שהטקסט שלו מאופיין בכך שהוא כתוב בפרוזה ובהתייחסות חופשית לנושא מסוים, תוך שימוש ב טיעונים והערכותיו של המחבר, כמו גם המשאבים הספרותיים והפואטיים המאפשרים לייפות את היצירה ולהעצים את מאפייניה האסתטיים. הוא נחשב לז'אנר שנולד בתקופת הרנסנס האירופי, פרי, מעל הכל, פרי עטו של הסופר הצרפתי מישל דה מונטן (1533-1592), וכי במהלך מאות השנים זה הפך לפורמט השכיח ביותר להביע רעיונות בצורה מובנית, דידקטית ו רִשְׁמִי.
לעקוב עם: