מאמר מדעי על התחממות כדור הארץ

מאמר מדעי על התחממות כדור הארץ

התחממות כדור הארץ והנדסת אקלים

על פי המדידות של הארגון המטאורולוגי העולמי, קיץ 2020 היה החם ביותר אי פעם, כמעט מעלה אחת מעל הערכים הממוצעים של המאה ה-20. זֶה חֲדָשׁוֹת, שהתקבלה בבהלה על ידי המגזרים הסביבתיים, לוותה בשריפות הנוראיות שבמשך אותה שנה ו-2021 התעוררו בגיאוגרפיות שונות. עדות בלתי נמנעת להדרגתי אך בלתי ניתן לעצירה התחממות גלובלית שאנו עדים להם, אך גם אחראים, בני אדם.

יש להבין את התחממות כדור הארץ כעלייה סחרחורת ומתמדת של ה טמפרטורות גלוֹבָּלִי, תוצאה של הצטברות של גזים עשיר בפחמן (גזי חממה) באטמוספרה. האחרונים מונעים את הקרנת ה- אנרגיה סולארית לכיוון החלל ולהביא לשינוי הדרגתי אך דרסטי בדינמיקת האקלים העולמית, עם השלכות מגוונות ומסוכנות מאוד עבור מערכות אקולוגיות ולמען האנושות: העלייה ברמת ימים והחמצתו והפחתת החמצן שלו; נסיגת הקרחונים וה פרמאפרוסט, ואקלים הרבה יותר קיצוני, עם שלבים ארוכים של בצורת ומדבר.

רבות מהתופעות הקטסטרופליות האחרונות הללו אינן עוד תחושה מוקדמת וכבר מתרחשות בחלקים שונים של העולם. הדיון סביב שינויי האקלים והאחריות האנושית עליהם (דבר שמגזרים כלכליים ופוליטיים רבים עדיין מעדיפים להתעלם ממנו) מאלץ אותנו

מִין לחשוב על פתרונות מהירים ודחופים, שרבים מהם דנים בקנה מידה עולמי בגופים בינלאומיים כמו אמנת המסגרת בנושא האומות המאוחדות לשינויי אקלים (UNFCCC), שם הוחלט על מדיניות רבות להפחתת פליטת גזי חממה חֲמָמָה.

עם זאת, נראה שלא סביר שעולם כה לא שוויוני מבחינה חברתית, פוליטית וכלכלית ישיג צמצום כה גדול בזמן. ראשית, כי הביקוש לאנרגיה בעולם לא הפסיק לגדול ב-50 השנים האחרונות: האנושות צרכה בשנת 2011 בסביבות ממוצע של 15 טרה-וואט (15 טריליון וואט) בשנה, רובם נוצרים באמצעות שריפת דלקים מאובנים כמו פחם, נפט או גז טבעי, המשחררים טונות של גזי חממה לאטמוספירה.

את תגובת המדינות המפותחות ביותר ניתן לסכם בהסכם הירוק החדש בתחילת המאה ה-21: הצעדה לקראת כַּלְכָּלָה פחות תלוי בפחמן. לפיכך, הפיקוח הממלכתי המוגבר על הדינמיקה התעשייתית מלווה בהחלפה חשובה של מקורות אנרגיה מסורתיים למקורות מתחדשים כגון אנרגיית רוח, סוֹלָרִי אוֹ הידרואלקטרי. כל אחת מהחלופות הללו מביאה איתה בעיות ודרישות חדשות., מבלי שבכל מקרה יהיו יעילים ואמינים לפי הצורך.

יתר על כן, הבעיה עוברת דרך ציר כלכלי וחברתי חשוב ביותר, הדורש שינוי בדינמיקה של הצריכה המסורתית והצעידה לקראת חדש מודל חיים חסכוני יותר בענייני אנרגיה ותעשייה, במיוחד במקרים של סין וארצות הברית, שתי הכלכלות שגורמות את הנזק הרב ביותר מבחינת סְבִיבָתִי.

כאילו לא די בכך, כל זה צריך להיעשות נגד השעון: קבוצת היועצים המדעיים של האו"ם בתחום האקלים קבע את שנת 2030 כגבול להכנסת שינויים משמעותיים בדינמיקה שלנו נִמרָץ. אחרי אותו רגע, שינויי האקלים והסביבה יהיו בלתי הפיכים ומואצים אחד את השני, בלולאת משוב בלתי ניתנת לעצירה. אם הדברים ימשיכו כפי שהדברים מתנהלים, ההערכה היא שבשנת 2100 כוכב הלכת שלנו העלה את הטמפרטורה שלו בממוצע ב-8 ºC.

לקראת הנדסת אקלים

עם זאת, יש יוזמות שמתנגדות למגזרים האקולוגיים וזה, במקום לשאוף מתינות או שינוי קיצוני של מודל הייצור שלנו, אלא שואפים לפתרון טכנולוגי שעושה זאת יציב. שונה יוזמות טכנולוגיות לכידת פחמן באטמוספירה נמצאות בפיילוט באירופה ובארצות הברית בהצלחה יחסית, אם כי עדיין נדרש חקירה נוספת של היישומים המעשיים שלהן כדי להפוך אותן לרווחיות.

עם זאת, כיורי פחמן אלו אינם יכולים להתמודד עם קנה המידה העולמי של הבעיה, ולמרות שהם יכולים, בהנחה היישום העולמי שלו, מצמצם את תרומתנו העתידית לבעיה, לא ימנע מהתהליך שכבר מתנהל להמשיך קוּרס. לכן מתחילים לחשוב על רעיונות שאפתניים הרבה יותר.

אחד מהם קשור לניהול קרינת השמש (GRS, Geoengineering of Solar Radiation), תכנית טכנולוגית שתאפשר לרוקן חלק מקרינת השמש דרך מראות או מכשירים מחזירי אור הממוקמים בחלל ליד הפלנטה שלנו, או על ידי הגדלת האלבדו (היחס בין אנרגיית אור המשפיעה על חלל) של פני כדור הארץ, בין אם באמצעות זריעת עננים, או שינויים בקרום או פני השטח של כדור הארץ ימי.

רעיון אחר, לעומת זאת, מציע הפחתה מלאכותית של גזים עשירים בפחמן הנמצאים באטמוספירה, באמצעות הזרקת אירוסולים גופרית (אנהידריד גופרית או חומצה גופרתית) לאטמוספירה דרך מטוסים במיוחד מְעוּצָב. עם זאת, על פי מחקרים מדעיים, שיטות אלו עלולות להתברר כגרועות מהמחלה, שכן הן מהוות איום רציני על שכבת האוזון.

לא משנה מה המודלים המוצעים להנדסת האקלים, מייצגים דרך אפשרית, אם כי מסוכנת, לצאת מבעיה קרובה ושל השלכות פלנטריות. נראה שהבחירה בין הנצחת המודל התעשייתי היצרני לבין החלפתו עומדת בלב הדיון.

הנדסת אקלים יכולה לספק לנו פתרון נוח, שאינו דורש כל כך הרבה ויתורים מיידיים ונותן לנו מרווח זמן גדול יותר לתכנון מערכת בר קיימא, אבל בתמורה זה יכול להוסיף עוד אחריות לאלה שכבר יש לנו בנוגע לאסון האקלים, ולהפוך לבעיה גדולה יותר לדורות עתיד.

הפניות:

• "מהו חיבור מדעי?" על האוניברסיטה הלאומית של טרוחיו (פרו).
• "התחממות כדור הארץ" ב ויקיפדיה.
• "מה זה התחממות גלובלית?" עַל נשיונל ג'יאוגרפיק ספרדית.
• "זה מה שאומרים מדענים: שינויי האקלים מגיעים מוקדם וחזק מהצפוי" ב האומות המאוחדות.
• "האם ההשפעות של ההתחממות הגלובלית באמת כל כך גרועות?" עַל NRDC.

מה זה חיבור מדעי?

א חיבור מדעיזהו סוג של כתיבה שמתייחסת לנושא מדעי, חוקרת אותו לעומק ותומכת בממצאיו, הַשׁעָרָה ו מסקנות בראיות מדעיות, כלומר במחקר שלו ו/או של אנשים אחרים בתחום. זהו הסוג העיקרי של מסמכים בפרסומים מדעיים ואינפורמטיביים, שמטרתם א ציבור מתמחה או כללי, ואשר מטרתו הבסיסית היא להעביר ולשמר ידע מַדָעִי.

לעקוב עם: