מאמר דעה על התעללות בבעלי חיים

מאמר דעה על התעללות בבעלי חיים

חוסר המוסריות של צריכה והתעללות בבעלי חיים

מהטמה גנדי אישר כי "ניתן לשפוט את גדולתה של אומה ואת התקדמותה המוסרית לפי הדרך שבה היא מתייחסת אל חיות", הכוונה היא לדרך שבה אנו מתייחסים לאחרים מִין זה שיקוף של מידת העידון התרבותי של החברות שלנו. ולמרות שבאופן עקרוני קל להסכים עם המנהיג ההודי, זה לא כל כך קל כשזה מרמז על שינוי קיצוני בהרגלי החיים שלנו, כגון אכילה, בידור או צְרִיכָה.

ה תעשיות המודרניסטים היו מיומנים בלהסתיר מאיתנו את הדרך שבה הם מייצרים את המוצרים שלהם: עם מה הם מייצרים אותם, באיזו דרך, איך הם בודקים אותם. ואנחנו, צרכנים מושרשים, אנחנו משחקים באותו משחק, שכן עמוק בפנים אנחנו מעדיפים לא לדעת.

אנחנו מכסים את עינינו לתעשיית המזון, שבעלי החיים שלה גדלים בתנאים אכזריים ולא תברואתיים, ואחר כך רוחשים אַנְטִיבִּיוֹטִיקָה להילחם בזיהומים שמודל החיים שלהם מייצר. אנו מכסים את עינינו מול מעבדות בדיקת האיפור, שבהן בעלי חיים נאלצים לסבול מוצר אחר מוצר כך שאתה או אני יכול להשתמש בשמפו עם שטיפה מבלי להסתכן בתגובה אלרגית, שכן למאה בעלי חיים כבר היו אותם אצלנו. מקום.

אנחנו מכסים את עינינו, כי עמוק בפנים לא אכפת לנו, או כי אנחנו מרגישים שאין מה לעשות, שהתעשייה הבלתי פוסקת הזו היא אותה תעשייה שנותנת לנו עבודה, לוקחת אותנו עוף מוכן לסופרמרקט או נותן לנו להאמין שאנחנו מתאפיינים באותה תסרוקת כמו אותו כוכב קולנוע שהופך את השמפו ל- פִּרסוּם.

מה זה אומר עלינו, במונחים של גנדי? מה זה אומר על המוסר שלנו, שלנו אֶמפַּתִיָה, חזון החיים שלנו מעבר למין שלנו?

קורבנות החיות שלנו

אני לא מציע חזרה למערות, לא צמחונות מחמירה, ולא אויב חיים של היגיינה ו מכס מהזמן. אלה הם טיעונים שלעיתים קרובות כל ניסיון לחשוב במונחים מוסריים על מה שהיא מציאות מפלצתית זוכה ללעג: אנו מתייחסים לבעלי חיים כאל סחורה.

וזה משהו שלפני כמה מאות שנים בקושי עשינו גם עם בני אדם: אנחנו מצמצמים אותם לעבדות. רק במקרה של בעלי חיים זה הרבה יותר גרוע: אנחנו דוחפים אותם מלידה ועד למוגבלות, למקום של נחיתות ו סבל, כי אין להם אפילו קול להביע לנו, במונחים שאנו רוצים להבין, שהסבל שלהם זהה שֶׁלָנוּ. לעבד לפחות הייתה המילה, שבה הוא יכול לקלל את האדון ולהישבע בו נקמה. לקורבנות החיות שלנו אין אפילו את הנוחות של זעם.

שאנחנו בני האדם צריכים להאכיל ממנו צמחים ובעלי חיים, זו מציאות שעבור חלקם היא בלתי נמנעת. יתר על כן, תרגול שלא המציא את המודרניות אבל מלווה אותנו מאז שצמנו על פני כדור הארץ ושאנחנו אפילו חולקים עם החיות עצמן. אנחנו לא יכולים באותו הזמן לראות את עצמנו עליונים, לתפוס את מקום הפיקוד על הפלנטה, ולהתייחס אליהם בצורה שלא נשמר אפילו את הידועים לשמצה במיננו.

אם הם קיימים זכויות אדם, אם אנחנו באמת רואים בהם יסוד של קיום מוסרי מול אחינו, איך זה שלא עשינו אותו הדבר עם הזכויות האוניברסליות של בעלי חיים, שרובם המכריע סובלים כמונו, מרגישים כמונו ומתים כמונו לָנוּ?

זה משהו שלעולם המודרני אין תשובה לגביו.

הפניות:

• "עיתונות דעות" ב ויקיפדיה.
• "אכזריות לבעלי חיים" ב ויקיפדיה.
• "הצהרה אוניברסלית של זכויות בעלי חיים" ב קרן זיקה.
• "התעללות בבעלי חיים" ב טלסור.

מה זה מאמר דעה?

א מאמר דעה זה סוג של טקסט עיתונאי בו חושף המחבר בפני הקורא את עמדתו האישית לגבי נושא ספציפי. זה בעצם על טקסטים טיעונים, המשתמשים במידע כדי לקדם פרספקטיבה, כלומר לשכנע את הקורא לקחת את נקודת המבט שלו. מסיבה זו, הם בדרך כלל חתומים ובעלי אופי אישי (למעט מאמרי מערכת בעיתונות, שבהם משקף את העמדה המוסדית של העיתון), שכן הקורא עשוי להסכים או לא להסכים עם האמור בהם. זה קובע.

לעקוב עם: