דוגמה לקריינות סובייקטיבית

זה נקרא קריינות סובייקטיבית לקריינות בה המספר הוא חלק ישיר מהנרטיב ומהאירועים, בקריינות זו המספר חושף את העובדות תוך כדי השתתפותו ולא כמי שחזות בהן.

זה חייב להיות מובחן מ סיפור סיפורים אובייקטיבי, שם המספר מתנגד, כלומר הוא מצביע ומסביר משהו שהוא רואה אך לא משתתף בו.

דוגמה לקריינות סובייקטיבית:

דוגמה 1, הכיתוב:

בית הספר

היום נרשמתי למכינה, אמי ליוותה אותי. זו הייתה למעשה נסיבה מאוד קשה עבורי, מכיוון שהייתי צריך לעבור סדרה של נהלים ולהמתין בתור רק כדי שאוכל להירשם.

הדבר הראשון שהייתי צריך לעשות היה לאמת את המסמכים שלי, שאמא שלי נתנה לי בתיקייה, הייתי צריך להביא את תעודת הלידה שלי, את תעודת התיכון שלי ואת עותק של כל אחד מהם, הייתי זקוק גם למסמך שיוכיח שעשיתי את בחינת הקבלה, ולכן אמי הביאה את זה שניתן לנו כשעשיתי את מבחן.

חיכינו בתור שעות, אני חושב שזה היה שלוש או ארבע, אבל מה שאני הכי מתגעגע אליו זה שלי אמא תהיה כל כך רגועה, היא פשוט הוציאה את הסריגה והחלה לסרוג על הכיסאות שהקימו.

בו הייתי מיואש, היא בקושי הצליחה להתקדם בעבודתה, אך לבסוף מצאתי את הפיתרון, הוצאתי את הטלפון הנייד ופתחתי את אחד המשחקים הכי מצחיקים שהתקנתי, אבל באמצע המשחק הרשת החברתית שלי צלצלה והתחלתי לדבר עם החברים שלי שהיו בתור ולא יכלו לעזוב את מקום.

דיברנו ולא הבנו שרבים מאיתנו ייכנסו לאותו בית ספר, אבל זה היה בטוח שכן לא היינו באותם חדרים, אבל במציאות לא היה אכפת לנו כי היינו נפגשים שוב.

כעת אנו עומדים להיכנס למשרד והתהליך היה מהיר מאוד מכיוון שהוא בעצם שילם עבור הרישום ומסירת המסמכים.

סוף סוף נלך הביתה, אבל למעשה היום הזה היה מעייף מאוד, אבל הצלחתי לשאת אותו עם הטלפון הנייד שלי.

דוגמה 2, משחק הכדורגל:

המשחק

סוף סוף הגיע יום ראשון, וכולנו הלכנו למגרש לשחק כדורגל, אך הבעיה התחילה בגשם כבד ששטף את המגרש והותיר ביצה גדולה.

אבל התשוקה למשחק הייתה חזקה יותר ובסוף התחלנו לשחק כמתוכנן, הקמנו את הסגל שלנו והתחלנו את המשחק, היריבים הוציאו אך התאוששנו בכדור.

שני החלוצים הצליחו להביא את הכדור לאזור השער, אבל זה היה לצדדים שהיינו צריכים להכיל את הכדור באזור.

לבסוף כדור קרן נתן לנו את היתרון, אותו הצלחנו לשמור במהלך המחצית הראשונה, עכשיו בשנייה שנקבל שער שני, כשהכדור החליק מידיו של השוער היריב והכנסתי אותו לשער בלי אף אחד לְהַפְרִיעַ.

סוף סוף הסתבכנו מכף רגל ועד ראש, אבל עם תהילה בצוות שלנו.

זה היה מרהיב.

דוגמה 3, התקיפה:

כשיצאנו מבית הספר, חברי לכיתה ואני יכולנו לראות איך הם שודדים חנות למזון מהיר, אבל זה לא היה המקרה. הדבר היחיד שקרה, כי היה לי רעיון מסוכן להסתתר מאחורי שיח עלים ולהקליט עם הטלפון שלי מַתקִיף.

למצלמה בטלפון שלי יש רזולוציה רבה והצלחתי לתפוס את פניהם של התוקפים, כמו גם את לוחיות הרישוי של הרכב.

כשהמשטרה הגיעה, היא לא הצליחה לזהות את התוקפים, כמו גם את העובדה שתאי המסחר והרחוב נותקו או שבורים.

כשגיליתי שנתתי את ההקלטה לסוכן שאמר שהוא יהיה אחראי, והוא הסתכל בזה בזהירות, הוא אמר לי ש לא יכולתי להחזיר את הטלפון שלי, אלא להתקשר להורי כדי שיוכלו לנהל את ההצהרה שלי והם יוכלו לשחזר את שלי טֵלֵפוֹן.

הדבר הראשון שעשיתי באמת היה להעלות אותו לענן שלי כדי שיהיה לו עותק ולעזוב את הפגישות שלי, כי ידעתי שהטלפון שלי יתפוס, וכשההורים שלי יחזרו לטלפון שלי הצהרתי שהם כבר עצרו את האשמים כשהצגתי אותם בפני סוכנות השרים, שם התגלה שהם עובדים לשעבר שהחליטו לגנוב את משכורותיהם של אחרים. עובדים.

בבית הצלחתי להתבונן היטב בהקלטה וראיתי בבירור את פניהם של האנשים שגנבו, אך החלטתי שלא לפרסם אותם ולהראות אותם להורי.

סוף סוף קיבלתי פרס על הצילומים, אבל ההורים אישרו אותי על כך שסיכן אותי שלא לצורך, מכיוון שהם היו חמושים.

בבית הספר חברי כיתתי ואני התפרסמנו במשך יום אחד, דבר שכולנו נזכור הרבה זמן.