קונספט בהגדרה ABC

ההיסטוריה של תקליט נשמע מוּקלָט זה התחיל במאה ה -19. בשלב ראשון הופיע הפונט האוטוגרף. ואז הגיע הפונקוגרף, ה- פָּטֵיפוֹן, הקלטת, נגן התקליטים, הקלטת הקומפקטית ולבסוף ההקלטה הדיגיטלית. בפחות מ 200 שנה התקדמות טכנולוגית קשורה ל מוּסִיקָה והצליל לא הפסיק להתפתח.

המונח גרמופון בא מיוונית והוא מורכב משתי מילים: גרמה המקבילה ל- כְּתִיבָה, ופונו שפירושו צליל.

חלקי המכשיר ועקרון פעולתם

הגרמופונים כללו פטיפון, הארכה או זרוע המסתיימת בצורת חצוצרת פליז ומחט. עם מנוע מפותל מובנה פלטה הסיבוב בסביבות 80 סל"ד באמצעות ארכובה. בחזית המכשיר היה הרמקול. העיקרון שלפיו פועל מכשיר הרבייה הזה הוא הקלטה מכנית אנלוגית.

התפתחות היסטורית של נגני מוזיקה

בסוף המאה ה -19 החלו להחליף את הפונוגרפיות שהמציא אדיסון במכשירים חדשים, הגרמופונים. חפצים אלה אפשרו שימוש בדיסקים מסתובבים שרטוטים, תכונה ששיפרה משמעותית את איכות נשמע. ממציאו היה אמיל ברלינר, יוצא גרמניה לארצות הברית. הגרמפון היה מתקדם יותר מהפונוגרף משתי סיבות: היה קל יותר לייצר המוני וניתן היה ליצור אלפי עותקים מתקליט מקור. המחט של המכשיר הפיקה פחות בלאי על התקליט ובכך העלתה את איכות הצליל.

בשנת 1900 רשם הממציא את הראשון סֵמֶל מחברתו שלו, כלב לבן המתלה את לועו בחצוצרת הגרמופון ("קול אדונו" הוא סיסמת הפרסום בה השתמש אחד המותגים המסחריים הראשונים).

הפופולריות של מכשירים אלה עלתה במיוחד כאשר הטנור האיטלקי אנריקו קרוסו החל להשתמש בהם להקלטת שיריו בראשית המאה העשרים. הרדיו היה ה- כְּלֵי תִקְשׁוֹרֶת שאיפשר את התפשטות החידושים המוזיקליים בעשורים הראשונים של המאה ה -20.

בתוך כמה שנים המכשיר החדש הפך פופולרי מאוד בבתי הכיתות העשירות ובכיתות הלימוד. לִרְקוֹד. בדיוק כשהפונוגרף הישן נפל לשכחה, ​​הגרמופונים החלו בירידתם כאשר נגני התקליטים הראשונים הופיעו בסביבות 1930. תקליטי ויניל אלה מצידם החלו את דעיכתם בשנות ה -90 של המאה העשרים.

צילום: Fotolia - kerdazz