מושג בהגדרה ABC

בְּ שפה בכל יום אנו משתמשים בביטויים רבים או בביטויים מוגדרים כדי להעביר רעיונות. ביטויים אלו ידועים כאמירות או אמירות פופולריות. לכולם מאפיין משותף: החוש שלהם מילולית והמשמעויות האמיתיות שלהם אינן מקריות (למשל, אם אני אומר "כל משוגע עם הנושא שלו" אני לא מתכוון לאף משוגע).

לכל אמירה יש מקור מסוים והיסטוריה משלה. במקרים מסוימים, ה מְחַבֵּר מהם אך ברוב המקרים מדובר בביטויים אנונימיים השייכים לאוסף תַרְבּוּתִי של מדינה או שפה. יש מחקרים על מקורם, מילונים שמסווגים אותם לפי נושאים או בלשנים שמנתחים את תפקוד האמירות בשפה.

למושג האמרה יש משהו כמו בדיחה והתרחשות שנונה. הם משמשים להמחשת רעיון בהקשר מסוים. לדוגמה, אם אני רוצה לאשר את עצמי במילים שלי, אני יכול להשתמש באמרה "למה שנעשה, חזה" או אם אני כועס על מישהו בגלל שהוא עשה משהו מאוד לא בסדר אני יכול להגיד ש"אני הולך לשיר ארבעים". אם אנו משתמשים באימרה, עלינו לדעת בדיוק מה המשמעות שלה, מתי יש להשתמש בה, ולא לשכוח שזרים לא מכירים אותה.

אמירות ומושגים דומים אחרים

אמירה או ביטוי אינם זהים לא פִּתגָם ופתגם אינו זהה לביטוי. במובן זה, קיים מגוון גדול של מושגים שיש להם דמיון מסוים לאמירות: פתגמים, פרשיות, ביטויים, ביטויים או ניבים. פתגם הוא משפט ממקור עממי שמתיימר להעביר א

הוֹרָאָה (מסע של אלף קילומטר מתחיל בצעד פשוט הוא פתגם מזרחי ידוע). אפוריזם הוא משפט המסכם רעיון מורכב (הסגולה היא באמצע). לגבי הביטויים, יש שם תואר (זה בא פתאום), תארים (אשה דגל) וגם ביטויים נומינליים או מילוליים. למקסם יש תוכן מוסר השכל או אינטלקטואלי (למשל, האמירה המפורסמת של דקארט אני חושב, לכן אני). ניב הוא א ביטוי תיאורי דומה מאוד לאמרה (לדוגמה, להיות חזיר). ההבדל בין המושגים הללו לא תמיד ברור, שכן לרובם יש מאפיינים משותפים.

דוגמאות לאמירות פופולריות בשפת היומיום

העולם הקשור לים מלא באמירות: "תחת מפרש מלא", "צף" או "עם המים על הצוואר", בין רבים אחרים.

מלחמת השוורים תרמה אמירות מגוונות המשמשות במצבים יומיומיים ("להיות להסרה", "לתת ארוך" או "לזרוק שכמייה").

אם משהו אדיש לנו, נוכל לומר "לא פו ולא פא". אם מישהו הוא אדם מאוד חסר מנוחה, מישהו יוכל לומר עליו ש"הוא תחת עם כיסא רע". אם משהו ברור והגיוני לחלוטין, אומרים שהוא "מגירה". יש אנשים שיש להם את הֶרגֵל של לא לשלם את ההוצאות שלו כשהם הולכים עם חברים ואומרים שהוא "פרמטיר" או שהוא "הולך על כובע" (סבורים שאמרה זו באה מ הסטודנטים הוותיקים בספרד, שחבשו כיפה והיו להם הרגל להתגנב למסיבות כדי לאכול ולשתות חינם).

תמונות: iStock - SIphotography

נושאים בסעיד