קונספט בהגדרה ABC

קשת היא סימן של אני מכבד כלפי מישהו. פעולה זו מבוצעת בדרך כלל בהטיה קלה של הראש כסמל המשדר שיקול מיוחד. בחיי היומיום סוג כזה של ביטוי הוא נדיר והם אופייניים יותר למעשים פורמליים פקידים, בהם אנשים מביעים התחשבות בנציג או אדם גדול הֲקָלָה.

קידה היא סוג של ברכה אוניברסאלית, שכן בכל החברות יש אנשים שיש להם שיקול חברתי יחיד (א רָשׁוּת דתי, צבאי או פּוֹלִיטִיקָה). על פי האטימולוגיה שלו, זה מונח שמקורו בלטינית (reverentia) ומשמעותו פחד מכבד. אם ניקח את המשמעות האטימולוגית שלה כנקודת התייחסות, זה מדהים שכבוד מלווה פחד, שמשמעותו שפעולת יראת הכבוד צייתה במקורה לפחד שהיה ל רָשׁוּת.

סוגי קשת

אין דרך אחת להשתחוות, כי בכל הקשר זה נעשה עם הנחיות מסוימות. אפשר לדבר על כמה שיטות: קשת ראש קלה, עם סיבוב של הברך או שילוב של שתי התנוחות. צורות אלה של כבוד הן חלק מה- מָסוֹרֶת של המלוכה האירופית והשימוש בה נשמר בכמה מעשים מאוד ספציפיים.

כבוד כצורת הגשה

ה מוֹסָד המלוכה התפתחה ברוב המדינות, אך במשך מאות שנים היא הייתה סמל לכוח מוחלט, כך המעשה של יראת כבוד הביעה כניעה (האנשים לא היו אזרחים, אך היו בעלי מעמד של נבדקים ונאלצו להראות את מסירותם ל מֶלֶך). לפיכך, לקידה כברכה מכובדת בעולם בית המשפט הייתה חוש היררכי ו

הַצדָקָה אלוהי, מכיוון שנחשב כי למלך הכוח מכיוון שאלוהים רצה בכך כך.

ביטוי של כבוד

הרעיון הבסיסי של יראת כבוד הוא מסר הכבוד שהוא נושא. במובן זה, מנהג זה מתרחש גם בעולם הבידור (תיאטרון, קרקס או קונצרטים), כאשר האמנים משתחווים לפני הקהל בסוף ההופעה, ובכך מעידים שהם מעריכים את מחיאות הכפיים של הצופים.

בהקשר של מחווה לאדם מפורסם או עם זכות מיוחדת כלשהי, מקובל מאוד שהמעשה מסתיים בקשת מהכבוד כמחווה של הכרת תודה.

לשלושת המצבים שהוזכרו (המסורת המלכותית, האמנים על הבמה או מחווה) יש משהו במשותף: יראת כבוד מוצגת כ ביטוי מ תִקשׁוֹרֶת לא מילולי, עם מטען סמלי ומינון חגיגי חשוב.

נושאים בכבוד