הגדרת גירעון תקציבי

המושג גירעון תקציבי הוא מונח המשמש בתחום הניהול הכלכלי. באשר למשמעותו, זה מציין את המצב בו ההוצאות שהופקו על ידי ישות גבוהות מההון הַכנָסָה לא פיננסי לתקופה מוגדרת, לרוב לשנה.

הרעיון של גירעון תקציבי מבוסס על העובדה שתקציב כלכלי המבקש לכסות צרכים מסוימים שונה על ידי חלקם סיבה. התקציב הוא לא יותר מתכנית פעולה של ישות, כלומר התחזית של מה הולך לקרות לאורך זמן. מצד שני, מושג הגירעון מתייחס להוצאה הכספית הגבוהה יותר ביחס להכנסה. לפיכך, הגירעון התקציבי מציין את ההבדל בין ההכנסה הצפויה להוצאות שייגרמו. מונח זה חל על ישות פרטית, אם כי השימוש בו נפוץ יותר ביחס לגוף ציבורי, למשל, להתייחס למדינה כולה. לפעמים משתמשים במונחים מקבילים אחרים, כגון גירעון פיסקאלי או גירעון ציבורי.

הנתונים הכלכליים שמספק הגירעון התקציבי אינם רלוונטיים כשלעצמם אלא דווקא המשמעות האמיתית שלה נרכשת אם הנתונים האמורים קשורים לתוצר, מוצר מקומי מְטוּפָּשׁ. ניקח דוגמא קונקרטית, המקרה של ספרד. בשנת 2014 הגירעון הציבורי עמד על 61,391 מיליון יורו, המקביל ל- 5.80% מהתוצר. ה השוואה בין הגירעון הציבורי לתוצר מדגיש את גודלו האמיתי של האיזון השלילי בין הכנסה להוצאה.

הגורמים לגירעון התקציבי במדינה

אחת הסיבות למצב זה היא הגדלת החוב.

אם יש ירידה בפעילות הפרטית, הדבר מביא לירידה בהכנסות וכתוצאה מכך נוצר גירעון תקציבי.

כאשר הייבוא ​​שבוצע עולה על היצוא. תופעה זו ידועה גם בשם מאזן תשלומים אוֹ מאזן סחר. לא יהיה גירעון תקציבי אם מיוצא יותר ממיובא.

כאשר למדינה הוצאות ציבוריות גבוהות (משכורות של עובדי ציבור, יתרונות הוצאות סוציאליות, בריאות, בריאות, פנסיות ...).

אם גביית המס אינה מספיקה בכדי לעמוד בהוצאות הצפויות או אם הונאת מס מתפוצצת.

יש אחרים גורמים שיש להם קשר ישיר עם הגירעון התקציבי של מדינה: אִינפלַצִיָה, תשלום ריבית על חוב ציבורי או פרמיית סיכון גבוהה.