הגדרה של גיאוגרפיה כלכלית
Miscellanea / / November 13, 2021
מאת פלורנסיה אוצ'ה, במאי. 2011
כתוצאה מאובייקט המחקר העצום שהוא מחזיק בו הוא שגישתו מחולקת לתתי-ענפים שונים העוסקים בנושאים ספציפיים אך קשורים כמובן משמעת אמא שהיא פני השטח של הפלנטה שלנו.
ענף בגיאוגרפיה העוסק בחקר הקשרים הקיימים בין גיאוגרפיה לפעילות הכלכלית של אזור נתון ושמטרתו להפוך אותם לרווחיים יותר
ה גיאוגרפיה כלכלית הוא ענף בתוך הגיאוגרפיה האנושית שדואג ללמוד את סוגי הפעילויות הכלכליות השונות שמבצעים גברים ואת הקשר שלהם עם ניצול משאבי הטבעכלומר, הגיאוגרפיה הכלכלית מכוונת לגלות איך אנשים חיים, את מערכות היחסים שהם יוצרים איתם החלוקה המרחבית של משאבים, ייצור וצריכה, הן של סחורות והן של שירותים.
יש צורך לנתח ביסודיות את יחסי ההיצע והביקוש בשוק מנקודת המבט של החלל, כלומר, בין צרכנים ליצרנים באזור נתון, אליהם עליהם להוסיף משתנים נוספים כמו חוקי השוק, ה חוק מסחרי משלו ואחרים, ה גלובליזציה והמצב הכלכלי של כל אומה.
המציאות הגיאוגרפית של אומה קשורה ישירות להתפתחות הכלכלית שאותה אומה תוכל לעשות להשיג, זה אומר שאם הגיאוגרפיה שלך תאפשר זאת, תוכל לפתח פעילויות מסוימות שיעשו זאת יתרונות. עכשיו, כדי להיות ברור שזה לא תמיד רק שאלה של גיאוגרפיה טובה, אתה יכול לקבל את זה אבל אין לך מדיניות ציבורית או יכולת עבודה לפתח את זה. במילים אחרות, כל הנושאים הנ"ל חייבים להיות מיושרים באופן חיובי כדי להבטיח שה כַּלְכָּלָה של מדינה משגשגת.
לדוגמה, טריטוריה מלאה בהרים ועם מסלולים שנבנו בצורה גרועה, וגם בלי תַשׁתִית הכרחי הקשור לכלי תחבורה, הוא לא יוכל לשאוף לפיתוח טוב במובן שעליו דיברנו. בינתיים, עיר שיש לה את הקשרים המדויקים והאופטימליים תהיה, וברור שהיחסים והמציאות הכלכלית של אלה יהיו שונים מאוד.
ללא יוצא מן הכלל, המציאות הגיאוגרפית של אזור תקבע את הסטנדרט כיצד הוא יכול לייצר ומה הוא יכול לייצר.
ליתר דיוק, גיאוגרפיה כלכלית עוסקת בחקר הקשר בין גורמים פיזיים וביולוגיים יצרני משאבי טבע וגם התנאים הכלכליים והטכניים הקובעים את ייצורם ו תַחְבּוּרָה.
מגזרים כלכליים
בינתיים, גיאוגרפים כלכליים ומומחים אחרים בענייני התערבות כלכלית טוענים שכדי להבין את היחסים בין הפעילויות הכלכליות לבין בחלל, תחילה יהיה חיוני להבין, מתוך הניתוח, את המגזרים הכלכליים השונים, מכיוון שההיצע המגוון של מוצרים ושירותים שאנו מוצאים את עצמנו איתם מניח מגוון לגבי איך לייצר אותם.
כך אנו מוצאים את המגזרים: יְסוֹדִי (כולל את הפעילויות הכרוכות בהפקת סחורות ומשאבי טבע: חקלאות, ייעור, דיג, כרייה, הפקת אנרגיה. הם קשורים למגזר הכפרי), מִשׁנִי (אלה הן אותן פעילויות הכרוכות בשינוי של נכסים ומשאבים שהופקו כראוי מבית הגידול הטבעי שלהם; הן משימות שמתבצעות בעיקר באזורים עירוניים, מכיוון שנעשה שימוש גם בכוח העבודה הסמוך וגם בצרכן הפוטנציאלי), שלישי (זה מרמז על פעילויות שהמוצרים שלהן אינם סחורה מוחשית, ולכן הם בלתי מוחשיים, למרות שהם כן סביר לסבול עסקה כלכלית: בנקאות, תיירות, מסחר, תחבורה. הם מפותחים גם במרחב העירוני) ו רבעוני (משפיע על שירותים אינטלקטואליים ביותר כגון מחקר, חדשנות ופיתוח: טכנולוגיה עילית, טלקומוניקציה, חינוךייעוץ, בין היתר).
נושאים בגיאוגרפיה כלכלית