הגדרת אמנת ג'מייקה (1815)

בשנת 1811 הוכרזה הרפובליקה הראשונה של ונצואלה. אולם, ה תְנוּעָה המשחרר בראשות סימון בוליבאר נאלץ להתמודד עם הצד המלוכני, אלה שהיו בעד להישאר תחת שלטון ספרד. לאחר מספר מסעות צבאיים, חייליו של בוליבאר תפסו שוב את השלטון בשנת 1813 והרפובליקה השנייה הוכרזה.

בשנת 1814 ניצחון הכוחות המלוכניים בקרב החמישי על מטורין סימן את סופה של הרפובליקה השנייה. כתוצאה מכך, סימון בוליבאר נכנס לגלות באי ג'מייקה.

מכתב ג'מייקה

מסמך זה שנכתב בשנת 1815 על ידי סימון בוליבאר הוא מכתב שהופנה לסוחר חשוב שהתגורר בג'מייקה, באותה תקופה מושבה בריטית.

מטרתו העיקרית של המכתב הייתה לגרום לבריטים לתמוך בעצמאותה המובהקת של ונצואלה.

במהלך המכתב הנרחב הציג בוליבאר כל מיני טיעונים, ביניהם נוכל להדגיש את הדברים הבאים:

1) היה לכתר הספרדי מַס מערכת לא צודקת שמבוססת על אבסולוטיזם.

2) התושבים המקוריים בוונצואלה, הקריולים, נעקרו לחלוטין מהכוח הפוליטי והכלכלי.

3) ספרד, מולדת הוונצואלים, הייתה למעשה אם חורגת ששעבדה את העמים הכפופים.

4) הקשרים שהם איחדו אמריקה הלטינית ועל ספרד להישבר סופית ולשם כך היה צורך בתמיכה בינלאומית של המדינות החזקות על פני כדור הארץ.

5) כדי להדגים את מצב הדיכוי בו נקלעה אמריקה הלטינית, המכתב עורך סיור במדינות השונות בהן אִימפֵּרִיאָלִיזְם ספרדית מגישה לא אוּכְלוֹסִיָה שמשתוקק לחופש ועצמאות.

6) מבחינת בוליבאר, עצמאותן של מדינות אמריקה היא בהשראת האידיאלים של הנאורות הצרפתית. במובן זה, המכתב קובע כי מדינות משכילות אירופאיות צריכות ללחוץ על ספרד לוותר עליה טְיוּטָה אימפריאליסט באמריקה.

מסמך בעל ערך היסטורי רב

ללא קשר לטיעונים המפורטים במכתב, זה טֶקסט מכיל השתקפויות מעניינות על עתידה של אמריקה הלטינית. במובן זה דנים בסוגיות נצחיות: כָּבוֹד של העמים, הצורך בא מֶמְשָׁלָה צדק והמאבק בדיכוי.

במהלך כהונתן התייחסו נשיאי ונצואלה, הוגו צ'אבס וניקולאס מאדורו ל מכתב מג'מייקה במספר הזדמנויות, המצביע על כך שמדובר בטקסט מעורר השראה עבור עמי אמריקה הלטינית.