מושג בהגדרה ABC

הסופיסטיות מופיעה בהקשר של תהליך הדמוקרטיזציה של המערכת הפוליטית האתונאית, ואליו משתייכות שתי דמויות יסוד: פרוטגוראס וגורגיאס.

עקרונות פרוטגורס

פרוטגוראס קובע סדרה של תזות רלטיביסטיות, על פי העיקרון של "האדם כמידה של כל הדברים, של אלה שהם, שהם ושל אלה שאינם, שאינם"(המכונה הומו מנסורה), ועם העיקרון של זהות בין הוויה למראה.

כתוצאה מכך עם תפיסת המציאות ההרקליטית - לפיה הכל נמצא בקבע הופך-, מודים שגם הסובייקט היודע וגם האובייקט שיש להכיר נמצאים קבועים שינוי; לכן, גם הידע, תוצר של החיבור בין השניים, משתנה כל הזמן. בדרך זו, לא ייתכן שהיא ניתנת לשינוי, אוניברסלי והכרחי, כפי שקבע אפלטון, אלא היא ניתנת לשינוי, פרטיקולרית ותלויה.

ה תְחוּשָׁה זוהי צורת הידע היחידה האפשרית, מה שנלכד דרך החושים, כלומר המראה, שווה ערך להוויה. פרוטגוראס טוענת, נגד האפלטוניזם, שאי אפשר לחרוג מגבולות החוויה האנושית, אין "אידיאה".

אריסטו יטיל ספק בתזה הגיבורה בכך שיאשר שהיא מפרה את עקרון ה"לא". סתירה, שכן לפי התזה של הומו-מנסורה, ניתן לאשר ולהכחיש אותו דבר בפני אותו זמן. עם זאת, הסופיסט טוען שאין סתירה, שכן משהו והיפוכו יכולים להיות מבוססים על אובייקט, תמיד תחת מערכות יחסים שונות. כדי שתהיה סתירה, יש לאשר ולהכחיש את אותו דבר באותו זמן ובאותה מערכת יחסים.

שתי בעיות מרכזיות הקשורות לסגולה מופיעות בתיאוריה של פרוטגורס: האפשרות שלה לְמִידָהותפקידם בחברה. לגבי לימוד המעלות, פרוטגוראס מאשר שניתן וחייבים ללמוד אותה, ולכן יש ללמד אותה (הוא מתנגד לגורגיאס). חברה אפשרית רק באמצעות מידות טובות, כלומר, כבוד הדדי ועשיית צדק. זה הכרחי שכל הגברים ישתתפו בסגולה (areté politiké) כדי שה קבוצה חברתית להתקיים. ה חינוך מאפשר לטבע האדם להשתנות, שכן ההוויה ניתנת לשינוי.

המחשבה על פרוטגורס מושתתת על בסיס אגנוסטי. מתעלמים מקיומם או אי-קיומם של האלים, שממנו נגזרת כל התיאוריה, שכן, על ידי ויתור על הטבע האלוהי הבלתי משתנה, נותר רלטיביזם אנושי. ברמת הגברים, אין אמיתות עדיפות על אחרים. כל הדעות נכונות (להיות שווה מראה), האמת היא יחסית לפרט.

ההבדל האפשרי בין דעתם של גברים ניתן על ידי התועלת שלה עבור החברה, בכך טמונה הפרגמטיות של פרוטגורס. כל הדעות נכונות באותה מידה אבל הן לא מועילות באותה מידה.

הרלטיביזם חל על כל מישורי המציאות, במונחים של אפיסטמולוגיה, ידע רגיש-אינטלקטואלי, ומבחינת אתיקה, שיפוט ערכי ונורמות מוסריות.

עקרונות גורגיאס

גורגיאס מצדו לוקח כנקודת מוצא את רעיונותיו של פרוטגורס, אך נבדל ממנו בספקנות הלשונית שלו. כלומר, היא קובעת שהשפה אינה מביאה לידי ביטוי את המציאות. המילה תואמת בהכרח חוויות שונות של המציאות, שכן אין מציאות אוניברסלית המשותפת ליחידים. מכאן שלוש התזות שלו:

1) אין מהות. אם יש מהות, היא צריכה להיות נצחית, ולכן אינסופית. כתוצאה מכך, בהיותו אינסופי, זה לא יכול להיות בכלל. מה שאין בשום דבר לא קיים.

2) אם המהות הייתה קיימת, לא ניתן היה לדעת אותה.

3) אם המהות הייתה קיימת והייתה ניתנת לדעת, היא לא הייתה ניתנת לתקשורת. המילה משדרת רק צלילים הפועלים כסימנים, שונים ממשמעותה. את המשמעות הזאת, את המציאות, לא ניתן להעביר במילה.

השפה אינה משדרת מציאות משותפת, שכן היא אינה קיימת, כיון שאין מהויות; דחיסה מתרחשת מתוך המציאות המסוימת של כל אדם, הגבול של התקשורת הוא החוויה. הקשר של מילים עם דברים הוא אסוציאטיבי.

גורגיאס תופס את המילה כמכשיר של שליטה ומניפולציה. לשפה יש יכולת להתגרות רגשות ולשנות דעות. בתיאוריה שלו, הכוח של שִׁכנוּעַ של המילה מתפרשת כצורה של אַלִימוּת.

בניגוד לפרוטגורס, גורגיאס מציע את הוראת הרטוריקה ככלי, אך השימוש שמעניקים תלמידיו לכלי זה אינו בהישג ידו.

פוליטיקה איך לדעת

סוקרטס מתווכח עם הסופיסטים בשתי שאלות: מהות הצדק ו פּוֹלִיטִיקָה איך לדעת.

גם סופיסטים וגם סוקרטס תופסים את הפוליטיקה כסגולה, ובתמורה, כדרך לדעת. ההבדל הוא האם ניתן ללמד מידות טובות בכלל ובאופן ספציפי פוליטיות.

סוקרטס, בדיאלוגים אפלטוניים, תופס את הפוליטיקה כידע ביניים, כדעה. בעוד שידע (אפיסטמה) הוא תמיד נכון ומבוסס על סיבות, דעה יכולה להיות נכונה או שקרית ואין לה בסיס.

סופיסטיות ורטוריקה משכנעות על ידי הפקת דעות בלבד (פסאודו-ידע), אך לא ידע. פסאודו-ידע כזה אינו מחפש טוב, אלא הנאה; לכן, הם לא הופכים את האזרחים לטובים יותר, אלא גרועים יותר ולא הוגנים יותר.

פוליטיקה אמיתית, להיפך, מכוונת לטובת הנפש ובכך גם לטובת האזרחים.

בִּיבּלִיוֹגְרָפִיָה

ורננט, J.P. (1972) מקורות המחשבה היוונית, Bs. As: EUDEBA.

אפלטון (2003). דיאלוגים עבודה שלמה ב-9 כרכים. כרך א': התנצלות. קריטו. Euthyphro. יוֹן. תְמוּגָה. צ'רמידס. היפיאס מינור. מג'ור היפיאס. Laques. פרוטגוראס. מדריד: העריכה Gredos.

נושאים בסופיסטיות