10 דוגמאות לשירי ידידות

ה שירי ידידות הם אותם שירים שעוסקים ביחסים אלה של חיבה, חברות ואמון בין אנשים. חברות היא נושא שחוזר על עצמו בשירה מאז ימי קדם. לדוגמה:

לידידות היא נהר וטבעת.

הנהר זורם דרך הטבעת.
הטבעת היא אי בנהר.

הנהר אומר: קודם לא היה נהר, אז רק נהר.
לפני ואחרי: מה מוחק חברות.

האם אתה מוחק את זה? הנהר זורם והטבעת נוצרת.
ידידות מוחקת את הזמן ובכך משחררת אותנו.

זהו נהר שבזמן שהוא זורם ממציא את הטבעות שלו.
בחול הנהר עקבותינו נמחקות.

בחול אנחנו מחפשים את הנהר: לאן נעלמת?
אנו חיים בין שכחה לזיכרון:

הרגע הזה הוא אי שנלחם בזמן בלתי פוסק.

(אוקטביו פז)

ה שירים אלו יצירות ספרותיות ששייכות לז'אנר השירה וניתן לכתוב אותן בפרוזה אבל, בדרך כלל, מורכבות מפסוקים ו בתים (קבוצת פסוקים). לדוגמה:

לטפח ורד לבן (פסוק 1)
ביוני כמו ינואר (פסוק 2)
עבור החבר הישר(פסוק 3)
שנותן לי את ידו הגלויה. (פסוק 4)

(רובן דריו)

שירי ידידות אינם מתייחסים לנושא זה בשפה רגילה, אלא עושים זאת בצורה יצירתית וכוללת משאבים ספרותיים שונים (כגון חרוז גלים דמויות רטוריות) לייצר קומפוזיציה אסתטית ויפה.

דוגמאות לשירי ידידות

1. "חברות לאורך כל הדרך", מאת חיימה גיל דה בידמה

הימים עוברים לאט
והרבה פעמים היינו לבד.
אבל אז יש רגעים מאושרים
לתת לעצמם להיות בידידות.
לְהַבִּיט:
אנחנו.

יעד נסע בזריזות
השעות, והחברה נבטה.
הגיעו הלילות. לאהבתם
הדלקנו מילים,
את המילים שאנחנו אז נוטשים
לעלות ליותר
התחלנו להיות בני לוויה
אשר ידועים
מעל הקול או השלט.

עכשיו כן. הם יכולים לעלות
המילים העדינות
-אלה שכבר לא אומרים דברים-,
לצוף מעט באוויר;
כי אנחנו נעולים
בעולם, סרמנטוסוס
של היסטוריה מצטברת,
ויש את החברה שאנחנו מלאים,
עלים עם נוכחות.
אחד מאחורי השני
הוא מתבונן בביתו, בשדה, במרחק.

אבל תהיה בשקט.
אני רוצה לספר לך משהו.
אני רק רוצה לומר שכולנו ביחד.
לפעמים, כשמדברים, מישהו שוכח
זרועו על שלי,
ולמרות שאני שקט אני מודה לך,
כי יש שלום בגופים ובנו.
אני רוצה לספר לך איך כולנו הבאנו
חיינו כאן כדי לספר.
ארוכים אחד לשני
בפינה אנחנו מדברים, כל כך הרבה חודשים!
שאיננו מכירים היטב, ובזיכרון
שמחה שווה עצב.
עבורנו, הכאב חמוד.

הו, הזמן! הכל מובן.

שיר זה מייצג את חשיבות הדיאלוג והחברות בידידות. בנוסף, הוא מתייחס לעובדה שחברות טובה היא כזו שמטפחת עם השנים.

1. "ידידות", מאת קרלוס קסטרו סאוודרה

ידידות זהה כמו יד
שביד אחרת תומך בעייפותו
ולהרגיש שהעייפות מתמתנת
והדרך הופכת לאנושית יותר.

החבר היכן הוא האח
ברור ואלמנטרי כמו הספייק,
כמו לחם, כמו השמש, כמו הנמלה
שמטעה דבש לקיץ.

עושר גדול, חברה מתוקה
היא זו של ההוויה שמגיעה עם היום
ומאיר את הלילות הפנימיים שלנו.

מקור לדו קיום, לרוך,
היא הידידות שגדלה ומתבגרת
בתוך השמחות והכאבים.

שיר זה מתייחס לדברים החיוניים בכל מערכת יחסי חברות: כנות, שיתוף, הבנה, חברות וחיבה.

1. "A Lope de Vega Carpio", מאת פדרו קלדרון דה לה בארסה

למרות הרדיפה
החכם מפחד מקנאה,
לא לקבל מהרע,
שאמור להיות מאושר.
מי שמתפאר הכי הרבה הם,
לופה, במי אתה מקנא,
ובחזקתו תראה
מה שמגיע לתפארתך;
ובכן, אלה שעושים אותך גדול יותר
הם אלה שהכי מקנאים בך.

שיר זה נכתב על ידי אחד מטובי הסופרים של תור הזהב הספרדי לחברו ולמשורר שלו.

1. "חבר", מאת פבלו נרודה

חבר, קח מה שאתה רוצה,
המבט שלך חודר לפינות
ואם תרצה, אני נותן לך את כל נשמתי
עם השדרות הלבנות והשירים שלה.
חבר - עם אחר הצהריים תגרום לזה להיעלם
הרצון הישן והחסר הזה לנצח.

שתה מהקנקן שלי אם אתה צמא.
חבר - עם אחר הצהריים תגרום לזה להיעלם
המשאלה הזו שלי שכל שיח הוורדים
שייך לי -,
חבר אם אתה רעב תאכל את הלחם שלי.
הכל, ידידי, עשיתי בשבילך.

כל זה שבלי להסתכל תראה בחדר העירום שלי:
כל זה עולה על הקירות הנכונים
-כמו הלב שלי- תמיד מחפש גובה.
אתה מחייך לעצמך חבר. האם משנה!

אף אחד לא יודע איך לספק
מה מסתתר בפנים,
אבל אני נותן לך את נשמתי, אמפורה של דבש רך,
ואני נותן לך הכל.
חוץ מזה שאני זוכר.
שבירושה שלי האהבה האבודה מתרוקנת,
זה ורד לבן, שנפתח בדממה.

שיר זה עוסק בחשיבות השיתוף, הכנות והחיבה.

1. "לחבריי", מאת אלברטו קורטז

אני חייב לחברים שלי את הרוך
ומילות העידוד והחיבוק,
לשתף את החשבונית עם כולם
שמציג לנו את החיים צעד אחר צעד.

אני חייב לחברים שלי את הסבלנות שלי
לסבול את הקוצים החדים ביותר שלי,
התפרצויות הומור, רשלנות
ההבלים, הפחדים והספקות.

ספינת נייר שבירה
לפעמים זה נראה ידידות,
אבל זה לעולם לא יכול איתו
הסערה האלימה ביותר.
בגלל סירת הנייר הזו
נאחז בהגה שלו,
על ידי רב חובל והגאי.
לב!

אני חייב לחברים שלי קצת כעס
שהפריע בשוגג להרמוניה שלנו,
כולנו יודעים שזה לא יכול להיות חטא
מתווכחים על שטויות מתישהו.

אני אוריש לחברים שלי כשאמות
המסירות שלי על אקורד גיטרה,
ובין הפסוקים הנשכחים של שיר
נשמת הציקדה המסכנה והבלתי תקנה שלי.

ידידי אם צמד המילים הזה אוהב את הרוח
איפה שאתה רוצה להקשיב לו, זה דורש ממך,
אתה תהיה רבים כי התחושה דורשת זאת
כשהחברים נמצאים בנשמה.

למרות שמדובר במילים של טנגו (סגנון מוזיקלי ארגנטינאי), ניתן להתייחס לטקסט זה כשיר ידידות מכיוון שהוא מדגיש את המאפיינים החשובים ביותר של קשר זה.

1. "סונטה XIV", מאת פרנסיסקו דה אלדנה

מי יכול בלי אבוי! של הנשמה הנשלחת,
בלי דמעות זולגות ממאה למאה,
בלי כל כך הרבה נשימה שהרוח יכולה
הגלים המנוגדים של הים הזועם,

מי יכול, אני אומר, הו גורל אומלל!
בלי לתת מעצמו הרגשה כה גבוהה,
הספקות מכריזים על הייסורים ההוא
זה שמדכא את נפשנו לא הטיל ספק?

בוכים ביחד, פרונימו שלי, ההיעדרות
מהשמש שלי ומהאור שלך, זה כבר מתאים לנו
יותר מנשמה בעלת משקל תופת נפגעה,

מה אם זה מורכב מהנוכחות בלבד,
החיים שלנו, של אלה שיש לנו בלעדיו,
נעדר, מי יידע מה זה החיים?

המחבר כתב את השיר לחברו, פרונימו, ומדגיש את העצב הנובע מכך שחבר נעדר.

1. קטע של "Los amigos", מאת חוליו קורטאסר

בקלילות אחי הגורל,
דיוסקורי, צללים חיוורים, הם מפחידים אותי
זבובי ההרגלים, הם מחזיקים אותי
להמשיך לצוף בעיצומה של המערבולת.

המתים מדברים יותר אבל באוזן,
והחיים הם יד חמה וגג,
סכום של מה שהושג ומה שאבד.

אז יום אחד בסירת הצל,
מרוב היעדרות החזה שלי יחפוץ
הרוך העתיקה הזו שמכנה אותם.

שיר זה מתייחס לחשיבות של נוכחות ברגעים קשים ולאהבה שמייצרת ידידות.

1. "בוא נלך ביחד שותף", מאת מריו בנדטי

איתך אני יכול ואיתי אני רוצה
בוא נלך ביחד חבר

בן זוג מגלה אותך
אותו מזל כמוני
הבטחת ואני הבטחתי
להדליק את הנר הזה

איתך אני יכול ואיתי אני רוצה
בוא נלך ביחד חבר

המוות הורג ומקשיב
החיים באים אחר כך
היחידה שמשרתת היא
זה שמאחד אותנו במאבק

איתך אני יכול ואיתי אני רוצה
בוא נלך ביחד חבר

הסיפור מתנגן בקול
השיעור שלך כפעמון
ליהנות מחר
אתה צריך להילחם עכשיו

איתך אני יכול ואיתי אני רוצה
בוא נלך ביחד חבר

אנחנו כבר לא חפים מפשע
לא ברע ולא בטוב
כל אחד בעבודתו
כי בזה אין תחליפים

איתך אני יכול ואיתי אני רוצה
בוא נלך ביחד חבר

כמה שרים ניצחון
כי האנשים משלמים חיים
אבל מקרי המוות האלה יקרים
הם כותבים את הסיפור

איתך אני יכול ואיתי אני רוצה
בוא נלך ביחד חבר.

השיר הזה עוסק בחברות, אבל במקרה הזה הקשר מתקיים על ידי מחויבות פוליטית, בנוסף על ידי חברות ואמון.

1. "אצלת הידידות", מאת כרמן דיאז מרגריט

ידידות היא שפע של דגים זוהרים,
וזה גורר אותך
לעבר אוקיינוס ​​שמח של פרפרים.

ידידות היא יללת פעמונים
המעוררים ריח של גופות
בגן שחר של הליוטרופים.

השיר הקצר הזה משתמש בשפה פיגורטיבית כדי לדבר על ידידות. זה מתייחס לרגשות שחברות מייצרת, כמו אושר.

1. "סונטה למחבר פדרו דה פדילה", מאת מיגל דה סרוונטס סאוודרה

מאז האל העיוור שרת
טוב ורע, כוח מתוק ואומנות,
בחלק הראשון והשני,
איפה אהבה בכלל מסומנת,

עכשיו בנשימה רגועה
ובמעלתך המפיצה בך
השמיים, אתה שר לנו על מאדים הקשה
הנשק העז ועודף האומץ.

מתגלים כורים עשירים חדשים
השכל שלך במכרה המפורסם
שמספקים את הרצון העליון;

ועל ידי מתן פחות ממה שהם מכסים יותר,
לזה פחות מה יותר נוטה
מהטוב שעושים אפולו ומינרווה.

שיר זה אינו מדבר על ידידות באופן כללי, אך המחבר מברך את חברו המשורר על כישרונו וכושר ההמצאה שלו.

זה יכול לשרת אותך: