15 דוגמאות למאמרים אקדמיים

ה חיבור אקדמי זהו סוג של טקסט שבו חושבים על נושא ומנתחים ומפרשים אותו. לשם כך, המחבר פונה טיעונים המבוססים על הביבליוגרפיה שנבחרה לביצוע כתיבה זו. כתיבתו מוכנסת למבנה מסוים, עם הקדמה, התפתחות וסיום.

מדובר על א טקסט אקספוזיטיבי–טיעוני עם מבנה גמיש למחבר המומחה, שיכול לפתח נושאים רחבים ומגוונים מכל תחומי מדעי החברה והמדויק. הכוונה היא להניע רפלקציה וחשיבה ביקורתית אצל מחברה וקוראיה, וכך היא נוטה קצר, בהשוואה לכתבים אקדמיים אחרים כמו עבודת הגמר או התזה, אם כי גם אורכה יכול לשנות.

חיבורים אקדמיים מורכבים ממרכיבים שונים:

מבנה וארגון מאמרים אקדמיים

• מבוא
  • הנושא שפותח צפוי, ליצור ציפיות אצל הקורא ולהנחות את הקריאה.
  • מפורש איזה קיצוץ ייעשה בנושא העניין.
  • הבעיה נחשפת, כלומר השאלות שעליהן החיבור מתכוון לענות, ואשר חייבות להציע סוגיות או גישות שלא טופלו קודם לכן.
  • זה מבהיר את ה הַשׁעָרָה, שיהיו התשובות הזמניות לשאלות המפורטות, אשר יבקשו להדגים לאורך העבודה.
  • זה כתוב ב גוף שלישי, כדי להשיג אפקט של אובייקטיביות.
  • כדי לקבל עמדה מסוימת בפרגמנט כלשהו, ​​ניתן להשתמש גם ב"אנחנו של המחבר".
  • מצוינים המקורות שנעזרו בהם או התיאוריות שעומדות לנתח.
  instagram story viewer
  • זה מבהיר מהן המטרות שהעבודה רודפת אחריהן (באמצעות פעלים ב אינפיניטיב כגון: לנתח, להסביר, להגיב, להבדיל, לבדוק וכו').
  • ניתן גם להצדיק את הרלוונטיות של הנושא אליו יש להתייחס ולהסביר איזה מקום העבודה יכולה לתפוס בהקשר הנוכחי של אותו תחום משמעתי.
  • הם מקדמים את מילות מפתח או מושגים שיהיו מרכזיים בניתוח המוצע. ניתן לצפות גם צירופי מקרים ואי-התאמות בין הקווים התיאורטיים איתם יעבוד הפיתוח.
  • מצויין הקו התיאורטי של המחברים שנלמדו, כלומר המסורת התיאורטית שבה כל אחד רשום וההקשר של הפקת תיאוריות אלו, מכיוון שפעמים רבות הן קשורות לאירועים פוליטיים או היסטוריים המגדירים את היקפם מגבלות.
  • ארגון הפיתוח מתקדם תוך ציון הצירים התמטיים כך שהקורא יודע מלכתחילה כיצד יבנה הטקסט. לשם כך, ביטויים כגון: ראשית, יתואר... אחר כך, ינתח... מצד אחד, יעמוד בניגוד...
• מתפתח
  • זה גוף העבודה. אין צורך להציג אותו עם כותרת המשנה של "פיתוח".
  • הוא מאורגן בחלקים לפי הצירים הנושאיים שהוצעו בתחילה, כאשר כל אחד מהם יכול להיות מוצג עם כותרת משנה המתייחסת אליו.
  • בכל חלק נחשף תחילה ההיבט שיש לנתח ולאחר מכן מתואר הטיפול שכל אחד מהמחברים הנבחרים עושה בשאלה זו.
  • אין להשאיר בצד שהעניין הוא בניגוד או בהשלמה בין המחברים שהם חלק מהביבליוגרפיה הנבחרת; לא מספיק לסנתז את נקודת המבט של כל אחד, אלא יש ליצור קשרים ביניהם. מסיבה זו, לאחר חשיפת נקודת המבט של המחברים, יש להבהיר את ההסכמות או הפערים שלהם. לשם כך, מומלץ לכלול מחברים או מארגני מידע (לעומת זאת, לעומת זאת, גם, כמו, כמו כן).
  • מושגים של אותה תיאוריה או מחבר מתוארים וקשורים גם הם, כדי להבהיר את הפרטים וההנחות המושגיות של כל תיאוריה והיקפה. לשם כך, מובאים משאבי הסבר כגון ההגדרה, ה הַדגָמָה, הכנסת ציטוטים ישירים או עקיפים.
• מסקנה
  • מוצע א סִינתֶזָה של הניתוח שבוצע, עם סקירה קצרה של התנוחות המתוארות בפיתוח.
  • הבעיה שהועלתה במבוא מובאת שוב וננתחה התשובות שהוצעו בהתחלה.
  • התרומות התיאורטיות שנותחו והשפעתן על המצב הנוכחי של הדיסציפלינה מוערכות.
  • ניתן לכלול הצעות לעבודה עתידית או שאלות חדשות הפותחות קווי מחקר או ניתוח אחרים.
• הפניות ביבליוגרפיות
  • יש להציגם בצורת רשימה, בסדר אלפביתי, בסוף העבודה ותחת הכותרת "ביבליוגרפיה".
  • הם מאפשרים חיפוש אחר המקורות אליהם התייחסו ובמידת הצורך לעיין בטקסט המקורי.
  • אופן ההפניה לביבליוגרפיה עשוי להשתנות בהתאם למוסכמות של שיטת הציטוטים שנבחרה. השכיחים ביותר הם כללי APA, מערכת הרווארד והמדריך היספני-אמריקאי.

דוגמאות למאמרים אקדמיים

1. היסטוריה קצרה של החינוך ושליחות ההוראה

לחינוך תמיד היה תפקיד מהותי בהעברה ושימור של ידע מדור לדור. האפשרות ללמד, כלומר לחנך או להכשיר, היא הרבה מעבר להציע לצעירים טכניקות וידע אובייקטיבי לשינון ולממש כדי לאפשר להם לרכוש מקצוע. חינוך הוא גם העברת ערכי יסוד, הקניית השקפת עולם וחיזוק התנהגויות, דרכי חשיבה. זה להנציח מערכת ובמקביל לזרוע את זרעי השינוי הקרוב.

1. על החשיבות של מיגור בריונות או בריונות בחברות שלנו

המילה "הַצָקָה” —שאולה מאנגלית— כבר לא זרה לאיש: לא למי שסבל את זה קודם, עם שמות אחרים, או אפילו בלעדיהם, ולא לאלה שמקדישים היום את מאמציהם למיגורו. זוהי תופעה נפוצה באופן מביך בחברות המודרניות שלנו, למרות העובדה שהיא ההשפעות על הנפש האישית והקולקטיבית הן נוראיות, כפי שקורה כמעט בכל הצורות של אַלִימוּת.

1. הערות להיסטוריה של זכויות אדם

היום מקובל לדבר על ה זכויות אדם ומקבלים כמובן מאליו את ההבטחה, שלא משנה היכן ומתי, מפירי זכויות יסוד יועמדו בסופו של דבר לדין ויענשו. עם זאת, מושג כמו זכויות אדם לא תמיד היה קיים, או לפחות לא באותם מונחים שבהם הוא קיים היום, ומסיבה זו הוא לעתים קרובות סבור שזכויות אדם הן תוצאה של הבנה כואבת של תולדות הסבל והטרגדיות האופיינית לציוויליזציה בן אנוש.

דוגמאות נוספות למאמרים אקדמיים

1. "ז'אן ז'אק רוסו וקרל מרקס: מחקר השוואתי של שתי ביקורות על כלכלת השוק". אנדרס אלוורז וחימנה הורטאדו.
2. "הפוליטיקה של מדע המדינה: מאמר התבוננות פנימית דיסציפלינרית מאמריקה הלטינית כיום". פול רוונקה.
3. "חשיבותם של מדעי החברה". פאולה מנדייטה
4. "שם המדע. חיבור על דיון קיץ". פלורנסיה צ'נדלי, מגאלי קופו, קרלה ויינשטוק.
5. "כיצד נבנה הרעיון של מדעי החברה באמריקה הלטינית מסקופוס?" קלאודיו דיאז הררה.
6. תקשורת כמושא מחקר: בין יחסי אנוש לתקשורת. מרים הררה אגילר.
7. הוראת תקשורת במסגרת התפתחות חברתית. איבן ללו.
8. "פסיכולוגיה כמדע. חיבור הרהור תיאורטי בדגש על קוסטה ריקה". כריסטינה פניאגואה אסקוויבל.
9. "המציאות הפסיכולוגית: חיבור על מה שקורה בתודעה". דנטה בובדילה.
10. "חיבור על חינוך, פדגוגיה ויחסי הגומלין ביניהם". מרטין לאונרדו בול ראנר.
11. "פדגוגיה בחינוך". גוסטבו אדולפו רומרו בריאה.
12. "שבעה מסות על הפילוסופיה והפוליטיקה של שחרור אנריקה דיסל". פדריקו לדסמה זלדיבר וחואן דייגו אורטיז אקוסטה (רכזים).
13. "פילוסופיה, מחשבה ורעיונות פוליטיים. מאמר הבהרה טרמינולוגי". פרננדו פרייטו.
14. "העובדת הסוציאלית כמחנכת סוציאלית". קסנדרה יאנקה קולאנקה, לידיה קונדה אטמארי, קרלוס קואקירה הואלפה.
15. "החליט, שופט, תשכנע. חיבור על גיבוש עורך הדין". אריק אדוארדו פלמה.

הבדלים בין חיבורים מומחים לחיבורים לסטודנטים לתואר ראשון

בדיקות מומחים:

• הם טקסטים שמתפרסמים בכתבי עת מיוחדים, בהליכי כנסים של התחום הדיסציפלינרי אליו משתייך המחבר, אם זה היה מאמר, למשל.
• מטרתו היא להציג בפני הקהילה המדעית טקסט מקורי המתייחס לנושא בצורה שונה, בניסוח עם המקורות התיאורטיים הנבחרים.
• הנמענים הם עמיתים לקהילה המדעית, לכן הם חולקים עם המחבר את הידע של אותה דיסציפלינה ואין צורך להסביר את המושגים הבסיסיים בגוף הטקסט.
• כמו בכל ז'אנר אקדמי, יש להגדיר בצורה ברורה את הידע הרלוונטי לניתוח הבעיות המפותחות ולהבהיר גם את התוכן. מסגרת תיאורטית שממנו ניגשים לנושא.

מאמרים לסטודנטים לתואר ראשון:

• יש להם תפקיד מעריך והם חלק מהכשרת התלמידים.
• הם נועדו לבדוק את מידת ההבנה של החומר התיאורטי ואת יכולת התלמידים ליצור קשרים וניגודים בין מושגים.
• הם דורשים סדרה של פעולות הבנה: בחירת מידע רלוונטי, זיהוי רעיונות עקרונות, הכרה בפרספקטיבה של כל מחבר, הצבעה על נקודות מגע ואי-התאמות ביניהן המקורות.
• הם דורשים כישורי כתיבה: שימוש מדויק בלקסיקון, נאותות הרישום, ארגון נכון של המידע.
• בהתחשב בתפקידה כהערכה, המשתתפים אינם במעמד שווה: הכותב הוא סטודנט והקורא המורה שיעריך כיצד ביצע את העבודה הביקורתית המרמזת על כתיבת ה טֶקסט.
• על המחבר לחשוף את כל המקורות שעיצו בהם, גם כשהפרופסור מכיר אותם, כי הוא חייב להפגין את הידע שלהם בנושא הנדון ולבסס בבירור את הקשרים קובע.

זה יכול לשרת אותך: