הגדרה של דרוויניזם חברתי

לין גומז | מאי. 2022
פרופסור לפילוסופיה

בגדול, דרוויניזם חברתי גורס שחברות אנושיות מתקדמות היסטורית על פי חוקי הטבע, כלומר, חוֹק של ברירה טבעית, דרך הישרדותם של האנשים החזקים ביותר. לפיכך, יהיה דטרמיניזם ביולוגי של קבוצות אנושיות, אשר יצדיק בהכרח את קיומם של יחסי דיכוי בין מעמדות לבין אי שיוויון בין הגברים. לכן, עד למאה ה-20, מושג זה יוטל ספק נרחב, לא רק מזרמים תיאורטיים שנרשמו במדעים מדעי החברה ומדעי הרוח, אבל גם בתחום מדעי הביולוגיה, למשל, מנקודת מבט של גנטיקה מוֹדֶרנִי.

הרפרנט העיקרי לרעיון הדרוויניזם החברתי היה הרברט ספנסר (1820-1903), לפיו החברה האנושית הוא התנהג כמו אורגניזם חי, בצורה כזו שהוא היה צריך להגיב לאותם חוקים כמו כל אורגניזם אחר. כך מצא סיבתיות טבעית לחברה, שהתבטאה בא זהות היכנס אבולוציה חברתי וקידמה.

מקור המושג

למרות עבודתו העיקרית של דרווין, מוצא המינים (1859) לא היה הראשון שהציע את רעיון האבולוציה ואת מנגנוני הברירה הטבעית במדינה בתחום הביולוגיה, היה לו הריון גדול שניתן להסביר על ידי ההקשר שלו פרסום. אנגליה הייתה, לקראת סוף המאה ה-18 ותחילת המאה ה-19, בהתפשטות קולוניאלית מלאה ובשיא מהפכה תעשייתית, שמקבילתה הייתה העמקת אי השוויון בין הבורגנות למעמד עוֹבֵד. בשלב זה פותחו תיאוריות כמו זו של הכלכלן תומס מלתוס (1766-1834), שהקים את הַשׁעָרָה שגידול האוכלוסייה, מול זמינות משאבי המזון בתנאי ייצור נוחים, נפתר תמיד באמצעות מאבק הישרדות.

התיאוריה המלטוסיאנית הגיעה למסקנה שבזכות הדינמיקה הטבעית של אוכלוסיות, היא חסרת תועלת להקצות מדיניות חברתית למאבק באי-שוויון כלכלי, שכן זו הייתה התוצאה ההכרחית של חוקים טִבעִי. לפיכך, זה היה א הַצדָקָה אידיאולוגי של ה פּוֹלִיטִיקָה ה-liberal laissez faire, לפיו המדינה לא צריכה להתערב במשחק החופשי של השוק, המוסדר על ידי "יד בלתי נראית", במונחים של אדם סמית' (1723-1790). כך נוצרה מסגרת מדעית-מושגית ששימשה תמיכה לאינטרסים של המעמדות השליטים.

בסביבות 1851, הרברט ספנסר מתאושש, בעבודתו סטטיקה חברתית, מסגרת מושגית כזו, מתחת לדמותו של ה הישרדותם של החזקים כמנוע של יחסים חברתיים, תמיד חוצה תחרות לשרוד. לפי ספנסר, המדע אישר שהאנשים היעילים ביותר מבחינה ביולוגית הם אלו שמנצחים בתחרות האמורה. מתחת לזה אַקלִים בתקופה, הדוקטרינות הכלכליות והחברתיות של מלתוס וספנסר היו קשורות, בקרב הבורגנות האנגלית, להסבר הדרוויני של התפתחות האוכלוסיות, מנקודת מבט שהייתה נוחה ל שֶׁלוֹ עמדה חברתית.

דרוויניזם חברתי והכשל הנטורליסטי

על אף האמור, ישנן ביקורות רבות על הפרשנות לפיה ניתן להסביר את תורת האבולוציה הדרוויניסטית כרצף של תהליכי תחרות עם מטרה מועילה באופן טבעי, ולכן מקובל במונחים מוסריים בתוך חברות בן אנוש. בשורה זו, זה נקרא כשל נטורליסטי לרעיון שהטרנספולציה של סדר טבעי להסבר של תהליכים חברתיים של האדם יהיה מקובל מבחינה אתית. כשל זה מבוסס על שלוש הנחות: ראשית, שתהליכים טבעיים מתרחשים על פי מטרות; שנית, שמטרות כאלה מושלמים באופן טבעי; ושלישית, כתוצאה מכך, כל השלבים הקודמים משתכללים בהדרגה עד שמגיעים לסוף כזה.

כיוון שתיאוריית האבולוציה הדרווינית אינה גורסת, בכל מקרה, שתהליכים אבולוציוניים נוטים לקראת מטרה שנקבעה קודם לכן, מצד אחד, לא ניתן היה לפרש זאת במסגרת הכשל חוֹקֵר טֶבַע; מאידך, שמו של ה"דרוויניזם" החברתי שקיבל מגמה זו שגוי, שכן הוא חסר תמיכה בהתפתחויות של דרווין עצמו.

הפניות ביבליוגרפיות

פרז, ג'יי. ל. M. (2010). האידיאולוגיה של "דרוויניזם חברתי": המדיניות החברתית של הרברט ספנסר (II). תיעוד עבודה, (90), 11-57.

סנדין, מ. (2000). על יתירות: דרוויניזם חברתי. אסקלפיוס, 52(2), 27-50.