10 דוגמאות לפזמונים

א הִמנוֹן הוא חיבור פואטי, מושר או מוזיקלי שבו משבחים או משבחים אלים, קדושים, גיבורים או דמויות חשובות. בפזמונים גם מציינים אירועים משמעותיים או מיוצגת זהות של אומה או קהילה. לדוגמה: לה מרסייז (ההמנון הצרפתי).

ההמנון שייך ל לִירִיקָה של השירה, משום שהיא מעבירה רגשות ומחשבות של התעלות וחגיגה ומשום שבביטויה הסובייקטיביות גוברת על האובייקטיביות.

הפזמונים שינו את תכונותיהם בזמנים שונים. בימי קדם, הם הושרו על ידי מקהלה והתמקדו בשבח ישויות אלוהיות או מיתולוגיות.

בימי הביניים, הם היו קשורים ליטורגיה הקתולית, בדרך כלל, הם הושרו על ידי אחד או כמה אנשים בסוגים שונים של טקסים והם שיבחו את האלוהויות הנוצריות.

מהמאה השמונה עשרה, הם החלו להתייחס למרכיבי טבע, ומאוחר יותר, הם החלו לשמש לייצוג קהילה. כך הוא המקרה של ההמנונים הלאומיים, המשקפים את זהותו של עם.

• ראה גם: סוגי שירים

מאפייני ההמנון

• נושאים. הנושאים של מזמור יכולים להיות חייהם או מעשיהם של אלים, גיבורים, קדושים או אישים חשובים; אירועים בלתי נשכחים או מרכיבים מייצגים של אומה או קהילה.
• מִבְנֶה. המבנה של מזמור נוצר על ידי בתים (סטים של פסוקים) ובמקרים רבים על ידי פזמונים או פזמונים (בתים שחוזרים על עצמם בחלקים שונים של החיבור).
instagram story viewer
• תִנוּי י תיאור. בפזמון נפוץ מאוד שמסופרים אירועים שונים או מתוארים מאפייני הנושא הנדון. בשני המקרים, תמיד משתמשים בנימה חגיגית ורגשית.
• דמויות רטוריות. דמויות דיבור משמשות לעתים קרובות בפזמונים, כגון דְיוֹקָן, ה הַגזָמָה או ה דמיון, במטרה ליצור קומפוזיציה אסתטית.

דוגמאות לפזמונים

1. קטע של "מזמור שלישי - לאפולו" (ההערכה היא שזה נכתב בין 660 ל-585 א. ג.), מאת הומר

אביו נותן את הצוף הזה בכוס זהב,
מברך את בנו, ואחר כך את האלוהויות האחרות 
שם הם מתיישבים; לשמוח את לטו אוגוסט 
כי ילדה בן אדיר, חמוש בקשת.
בריאות, לטו מבורך, כי ילדת ילדים מפוארים,
אפולו הריבוני וארטמיס היורה בחץ,
היא באורטיגיה והוא בדלוס הסלעי,
נשען על הר גבוה, הוד מעלתו של הסינטו,
קרוב מאוד לעץ הדקל, ליד זרמי אינופו.
איך אחגוג אותך, שחוגגים בכל 
הפזמונים?
לכל מקום, פיבוס, מוצעים חומרי שיר 
הכבוד שלך,
יהיה זה על היבשת, מגדל פרות, יהיה זה על האיים;
כל מגדלי השמירה נעימים לך, הפסגות הגבוהות 
של ההרים הגבוהים והנהרות הזורמים לים,
הניצבים הנכנסים למים וה 
פתחי ים. (…)

1. קטע מתוך "מזמור לזאוס" (280 לפני הספירה ג.), של קלימאכוס

1. "להקטה (אם העולם)" (נכתב בשלהי העת העתיקה), אנונימי

Enodia Triple Hecate, ליידי מקסימה
של היצורים היבשתיים, המימיים, של המרחב הצדדי;
תת קרקעי, עטוף במעטה צהוב,
הגן עלינו עם הרוחות האפלות שרודפות את הקודרות שלך!
שבח לך, פרסאה, אלוהות בודדה!
אתה שמחזיק את המפתחות לעולם, חסר תקלות,
שמשתובב עם הצבאים, צייד הלילה,
ריבון בלתי מנוצח בראשות שוורים,
נימפה מנחה, מטפחת, שמשוטטת בהרים, הקשיבו 
למתחננים שבטקסים הקדושים שלהם מכבדים את כוחך,
 להוביל את הרועים בעלי האופי הגבוה לצדנו.

1. "מזמור ההלל הראשון של יום ראשון" (סוף המאה הרביעית לספירה) ג.), של אמברוז הקדוש

בורא נצח של דברים,
אתה שולט בלילות ובימים,
ואור וחושך מתחלפים
אתה מקל על עייפות החיים.

מזמן אור מהצללים
מבשר השמש מרים את קולם:
בהירות לילית של מטיילים,
זה מפריד בין לילה ללילה.

כששומע את זה, הכוכב עולה
ולבסוף מוחק את החושך מהאוויר,
ואז המון הרוחות
הרשעים שמו קץ למעשיהם הרעים.

עם הקול הזה שמחייה את הנאוות
גלי האוקיינוס ​​נרגעים,
עם הקול הזה עד האבן
הכנסייה זוכרת את אשמתה.

התרנגול שר וקורא לישן
גוער בכיסאות נוח ונוזף
למי שמתנגד לשיר שלהם.
אז בואו נקום בנחישות.

התרנגול שר והתקווה נולדת מחדש,
להחזיר את הבריאות לפצועים,
הפגיון של הגנב חוזר לנדן
ואמונה מתעוררת בנפילים,

שים את עיניך, אדוני, על המהססים,
ותן לכולם לתקן את המראה שלך:
בעזרתו תתמוך במי שמועד.
ותגרום לו לשלם על פשעו בדמעות,

האיר את החושים שלנו עם האור שלך,
לפזר את עגמת נפשנו,
ולהיות הראשון לו, אסיר תודה,
תן לקולות שלנו לעלות כשהם נשמעים.

יתפאר האב הנצחי,
בדיוק כמו בנו ישוע המשיח
ובדיוק כמו רוח Paraclete,
עכשיו ולתמיד ולתמיד.

1. "אני מעריץ אותך במסירות" (סוף המאה ה-13), מאת תומאס אקווינס הקדוש

אני מעריץ אותך במסירות, אלוהים נסתר,
באמת מוסתר מתחת להופעות האלה.
הלב שלי נכנע לך לחלוטין,
ומתמסר לחלוטין כדי להרהר בך.

כששופטים אותך, המראה, המגע, הטעם שגויים;
אבל האוזן מספיקה כדי להאמין בתוקף;
אני מאמין לכל מה שבן האלוהים אמר:
שום דבר לא נכון יותר ממילת האמת הזו.

רק האלוהות הסתתרה על הצלב,
אבל גם האנושות מסתתרת כאן;
עם זאת, אני מאמין ומתוודה על שניהם,
ואני שואל מה אותו גנב שחוזר בתשובה ביקש.

אני לא רואה את הפצעים כמו שטומס ראה אותם 
אבל אני מודה שאתה האלוהים שלי:
לגרום לי להאמין יותר ויותר בך,
אפשר לחכות לך ולאהוב אותך.

אזכרה למותו של ה'!
לחם חי שנותן חיים לאדם:
תן לנפשי שאני חי ממך 
ותמיד אוכל להתענג על המתיקות שלך.

אדוני ישוע, שקנאי טוב,
טהר אותי, טמא, בדמך,
שממנו טיפה בודדת יכולה להשתחרר 
מכל הפשעים לכל העולם.

ישו, אותו אני רואה כעת נסתר,
אני מתחנן בפניכם, שיתגשם מה שאני מייחל לו כל כך:
שכאשר מסתכלים על הפנים שלך פנים אל פנים,
שאשמח לראות את תהילתך. אָמֵן.

1. קטע של "מזמור לאלמוות" (תחילת המאה ה-19), מאת José de Espronceda

שלום, להבת בורא עולם,
לשון לוהטת של ידע נצחי,
נבט טהור, עיקרון פורה,
שאתה כבול את המוות לרגליך!

אתה מדרבן את החומר האדיש,
אתה מצווה עליה להתכנס כדי לחיות,
אתה מדגמן את הבוץ שלו, ויוצר
אלפי ישויות באין סוף צורות.

לשבש את העבודות שלך לשווא
מוות אולי מנצח;
משרידיו הרם את ידך
יצירות חדשות מנצחות שוב. (…)

על החיים בים העמוק
אדם צף בתנופה מתמדת,
ולשפוך בשפע את ידך
הזרע היצירתי בהוויה שלך.

איש חלש, הרם את המצח,
שים את שפך בזרם הנצחי;
אתה תהיה כמו השמש במזרח,
אתה תהיה, כמו העולם, בן אלמוות.

1. קטע של "המנון הלאומי של פרו" (1821), מאת חוסה דה לה טורה אוגרטה (מילים) וחוסה ברנרדו אלסדו (מוזיקה)

מקהלה

אנחנו חופשיים, בואו נהיה תמיד
ולפני שהשמש תכחיש את אורותיה,
שאנחנו מתגעגעים לנדר החגיגי
שהארץ העלתה לנצח.

 פסוק א'

הרבה זמן הפרואני דיכא
השרשרת המבשרת רעות נגררה;
נידון לעבודות אכזרית
שעה ארוכה בשתיקה הוא נאנק.
יותר רק הזעקה הקדושה
חוֹפֶשׁ! על חופיו נשמע,
עצבנות עבדים רועדת,
הצוואר המושפל מורם.

פסוק ב'

כבר רעש שלשלאות זועמות
ששמענו שלוש מאות שנים של אימה,
של הבכי החופשי לקדושה
ששמע העולם בתדהמה, חדל.
בכל מקום שנדלק סנט מרטין,
חופש, חופש, בולט,
ומטלטל את בסיסו את האנדים
הם הכריזו על זה, גם בקול אחד.

פסוק ג'

עם השפעתה העמים מתעוררים
וכמו ברק רצה הדעה;
מהאיסתמוס לארצות האש
מהשריפה לאזור הקפוא.
כולם נשבעים לשבור את הקישור
שהטבע לשני העולמות הוכחש,
ולשבור את השרביט שספרד,
נשען בגאווה על שניהם. (…)

1. "המנון קהילת ולנסיה" (1909), מאת Maximiliano Thous Orts (מילים) וחוסה סראנו סימאון (מוזיקה)

להציע תפארות חדשות לספרד
האזור שלנו ידע להילחם!
כבר בסדנה ובשטח מהדהדים
שירי אהבה, מזמורים של שלום!
לך לאזור
שמתקדם בצעדת ניצחון!

הוא בא לתת לי את הגינה
העושר שהוא אוצר,
והמים ממלמלים שיר שמחה
שנולד למקצבים של גיטרה מורית.

פקד על פלדיני האמנות,
שהם מציעים לך את זרי הדפנה שלהם
ולרגליך, סולטנה, הגנים שלי נוטים
שטיח של ורדים, טוברוז וציפורנים.

הם מספקים אוצר עשיר
מטעי התפוזים של גדות הנהר;
אשכולות תלויים של זהב
מתחת לקשתות הדקל.

צלילים, הקול האהוב
ותוססים מנצחים הם,
הערות שחר
הם שרים את ניצחון האזור.

בואו נתעורר, ולנסיים!
הקול שלנו
האור מברך
של שמש חדשה!

להציע תפארות חדשות לספרד
האזור שלנו ידע להילחם!
כבר בסדנה ובשטח מהדהדים
שירי אהבה, מזמורים של שלום!

צף באוויר
הגברת שלנו!
תהילה למולדת!
תחי ולנסיה!
לחיות! לחיות! לחיות!

1. "המנון מקסיקני" (1854), מאת פרנסיסקו גונזלס בוקנגרה (מילים) וחיימה נונו (מוזיקה)

מקהלה

מקסיקני לזעקת מלחמה
הפלדה מכינה והכלה,
ותרעיד הארץ במרכזיה
לקול שאגה חזקה של התותח.
ותרעיד הארץ במרכזיה
לקול שאגה חזקה של התותח.

פסוק א'

סינה הו מולדת! מקדשי הזית שלך
של שלום המלאך האלוהי,
שבשמים ייעודך הנצחי
באצבע ה' נכתב.
אבל אם אעז אויב מוזר
חילל את אדמתך עם הצמח שלה,
תחשוב הו מדינה אהובה! מאשר גן עדן
עם כל בן הוא נתן לך חייל.

מקהלה

פסוק ב'

מלחמה, מלחמה ללא שביתת נשק למי שמנסה
של המדינה להכתים את הסמלים!
מלחמה, מלחמה! הכרזות הפטריוטיות
בגלי הדם להשרות.
מלחמה, מלחמה! בהרים, בעמק,
התותחים הנוראיים רועמים
וההדים הצלילים מהדהדים
עם הקולות של ¡Union! חוֹפֶשׁ!

מקהלה

פסוק ג'

לפני, מולדת, תן לילדים שלך להיות חסרי הגנה
לכופף את צווארם ​​מתחת לעול,
השדות שלך בדם הושקו,
רגלו טבועה בדם.
והמקדשים, הארמונות והמגדלים שלך
להתמוטט בהתרסקות איומה,
והריסותיו קיימות באומרו:
מאלף גיבורים המולדת הייתה כאן.

מקהלה

בית ד'

מוֹלֶדֶת! מוֹלֶדֶת! הילדים שלך נשבעים לך
נשוף על מזבחותיך את נשימתו,
אם ה-bugle עם המבטא הלוחמני שלו
קורא להם להיאבק בגבורה.
בשבילך זרי הזיתים!
זיכרון עבורם לתפארת!
דפנה עבורך של ניצחון!
קבר עבורם של כבוד!

מקהלה

1. "מזמור לדון פדרו קלדרון דה לה בארסה במלאת המאה השנייה למותו" (1881), מאת ונטורה רואיס אגילרה (מילים) וטומאס ברטון (מוזיקה)

הפניות

• מדריכי חיידקים. (ש.פ.). אומנות עשיית פסוקים.
• מונטנר, א. (2015). מילון ז'אנרים ואופנים ליריים של ספרות היספאנית. DOI: 10.13140/RG.2.1.2607.5368
• רוביו אסקודרו, סי. (2015). הִמנוֹן. ב מילון ספרדי למונחים ספרותיים בינלאומיים. אוחזר ב-9 במאי 2022 מ http://www.proyectos.cchs.csic.es/detli/sites/default/files/Himno.pdf

לעקוב עם:

• אודות
• אקלוג
• מִכתָם
• סונטות
• אני לירי ואני פואטי
• סוגי שירה