הגדרה של ספרות נאוואטל

אנאני הרננדז ולסקז
ליק. בשפה וספרות היספנית

ספרות נאוואטל היא מכלול היצירות שהופקו בשפה זו לפני או במהלך התקופה של כיבוש, ואשר נשמרות היום הודות למסורת שבעל פה ולעבודתם המקורית של מיסיונרים דתיים.

האותיות הקטנות המודפסות על שטר 100 פזו המקסיקני, שמסתובב פחות ופחות, הן אחת אחת התרומות הפופולריות ביותר ומיוחסות ל- Nezahualcóyotl, המשורר המייצג ביותר של זֶה סִפְרוּת. הוא רסיס הוא מסווג בתוך ה-cuícatl, שהוא שמו של אחד משני הז'אנרים של ספרות Nahuatl זה שמתייחס לשירה או שיר, השני הוא התלהטולי שהיום היינו מבינים כפרוזה או נְאוּם.

סוגים של Cuícatl ו-tlahtolli

אבל מה הייתה שירה בתרבות הנאוואטל? איזו משמעות הייתה למילה עבור האדם המסו-אמריקאי? היו כמה סוגים של ב-xóchitl, ב-cuícatl, פרח ושיר, מאופיינים בעיקר בדיפרזיזם ובמקבילות; הראשונים מתמצים רעיונות רחבים למילים קצרות, השניים חוזרים על אותו מבנה תחבירי עם שינוי של אלמנט כלשהו.

בנוגע לסוגים של ב-xóchitl, ב-cuícatl יש לנו 7: ה-teotlatolli שעסקו במקור העולם ובכינוי האלים; ה-teocuícatl שהיו אמורים לרומם את האלים; xopancuícatl שהיו לקראת החיים ו אושר; ה-xochícuicatl שדיבר על טוב ואחווה (דוגמה היא Nezahualcóyotl עם השיר שצוטט לעיל); ה-yahocuícatl שהיו שירי מלחמה; ה-icnocuícatl שמתורגם כשירים עצובים; וה-cuecuechcuícatl, לגבי הפרובוקציה.

כדוגמה לתלהטולי, הוא נמצא ב-Teoamoxtli או בספר המקורות האלוהי, בו מצוי המיתוס של "השמשות או העידנים שהיו קיימים", ניתן לראות כי מתוך מַחֲשָׁבָה Nahuatl העולם כבר היה קיים כמה פעמים וכי סופו של כל אחד מהם הצריך הרס - זה מוסבר על ידי תופעות הטבע והדרך שבה הם תפסו את הזמן -. במובן זה, הפרשנות לתקופת העמים המסו-אמריקאים הייתה מחזורית אך משתנה, קצת כמו ספירלה.

ב"השמשות או העידנים שהיו קיימים" אומר הבית הראשון:

הדמות החוזרת על עצמה בכתבי נהוא נפוצה מאוד, מעין אנפורה הבונה נרטיב עמוק שנותן משמעות, לא רק למיתוס, אלא למגוון הרחב של סיפורים שהועברו בעל פה, בדיוק כמו שאר הספרות העתיקות בארץ עוֹלָם.

דוגמאות המשקפות את ההיסטוריה שחיה תרבות

מה קרה עם הגעתם של הכובשים? השירים היו עבור עורכי הדין של Nahua דרך לבטא את עצמם לפני האירועים, השירים האיקנוקטליים או העצובים החלו להיות הגיוניים. לא רק נכתבו וסופרו מיתוסים על המקור, אלא גם על נפילת האימפריה האצטקית, סימנים שהטרידו את מוחם של המתיישבים ובמיוחד של מוקטזומה, הקיסר האחרון אצטקי. הוא וקורטס נכנסו להיסטוריה כיריבים, האחרון בעזרתו של יליד ידוע: "לה מלינצ'ה" שבמקסיקו נמצאת האנשה של בגידה, אפילו שם התואר "מלינצ'יסטה" מציין את אותו אדם שדוחה את מה ששלו ומעדיף את מה שיש זָר. אחד מהסימנים שמושכים תשומת לב רבה:

מה שמכונה היום "האגדה של לה לורונה" ניצל מאז אותם ימים. זה סמל של זהותמקסיקני ללא ספק; שלמרות שהיום היא קיבלה צלילים "אימתניים", חושפת את חוסר השקט של העמים הילידים, שבו אמא זעקה על אובדן ילדיה.

מול מלחמות, המקסיקות נשארו אמיצים, אבל הכאב והייסורים היו חזקים יותר. זה מצוין בשיר העצוב הבא המשקף את חרדת הילידים בשיר בשם "הימים האחרונים של אתר טנוצ'טיטלאן":

הרבה נהרס, הניצולים נאלצו להסתגל לחדש מסורות, כמה נזירים מיסיונרים קידמו את השילוב של מנהגים ודרכי חיים. היה התמזגות דתית שאין להכחישה, בַּלשָׁנוּת, חברתי ותרבותי שעד כה נשמר. מחשבה של נאואה ביקשה לשרוד ב שפה, בתפיסת העולם של עמים ילידים ומסורותיהם.

הנציגים הרלוונטיים ביותר של ספרות נאוואטל הם Nezahualcóyotl ו- Nezahulpilli, שניהם היו tlatoanis (שליטי האימפריה), אב ובנו, שכן לא כולם היו כשירים לִכתוֹב, להתפלסף, לשורר. זה היה בעל פה, במיתוסים ובחיי היומיום שהרבה מהיצירות שהועברו היום הועברו. אנחנו לא מכירים את המחברים הספציפיים, אבל הם היו זהות של עם שהיא תמיכת הזהות מֶקסִיקָני.

עיין בביבליוגרפיה

גריביי קינטנה, א. M., & Leon-Portilla, M. (2015). חזון המובסים. יחסי הילידים של הכיבוש. מקסיקו: UNAM.