חשיבות הסכסוך המזוין בקולומביה

זהו העימות הפנימי שמתקיים בקולומביה מאז שנות ה-60 ועד היום, בין גורמים שונים בחיי המדינה: המדינה, הכוחות הפרא-צבאיים שעודדו ונתמכו על ידי ממשלות רבות, כוחות הגרילה, קבוצות ימין ושמאל קיצוניים, קרטלי סמים וכנופיות פשע ממגוון תמציות.

מלחמה פנימית שעיכבה את המדינה והעמידה את הממשל הדמוקרטי בסיכון

זה הניב השלכות הרות אסון על הפיתוח הכלכלי של המדינה והכניס הזדמנויות רבות מסכן ברצינות את היציבות הפוליטית וההרמוניה החברתית, חיונית לאומה התקדמות.

היא תקפה גם את מוסדות המדינה, שכמובן נחלשו, שלא לדבר על הֲגִירָה נאלץ מרוב ה אוּכְלוֹסִיָה קולומביאני שחיפש יעדים פחות אלימים לחיות.

ובמישור הכלכלי היא ידעה לפעול כבלם לפוטנציאל הכלכלי של המדינה, שכן ההשקעות ברחו מעימות לא מבוטל בסימן אלימות.

הוא קידם את לידתה של הגרילה האלימה

זה יצר קרע תהומי בין המגזרים בסכסוך, שהתפתח בתחום הדיאלקטיקה וגם ברחוב, עם סכסוכים מזוינים יד ביד, התקפות, חטיפות, הפצצות, שעלו בחייהם של אלפי ואלפי קולומביאנים מעורבים בגוף ראשון במעשי האלימות, אבל גם לאוכלוסייה האזרחית, שהשתתפה כצופה אומלל של אמר סְתִירָה.

זה עודד את הלידה והבלטה של ​​קבוצות גרילה שיהפכו פופולריות מאוד, אפילו מחוץ לקולומביה, כגון:

כוחות חמושים מהפכני קולומביה (FARC), צבא השחרור הלאומי (ELN), תְנוּעָה 19 באפריל (M-19), וצבא השחרור העממי (EPL).

מאבק להשתלט על האדמות

סיבות מרובות עודדו את הסכסוך שהסלים עשור אחר עשור בשיעורים גבוהים של אלימות פיזית, אם כי המאבק על הקרקע מצוין כטריגר העיקרי.

על כך ניתן להוסיף: העימות הפוליטי הארס בין ליברלים לשמרנים, חולשה חוקתית וחוסר הבגרות הדמוקרטית של המדינה, ואי השוויון החברתי שפינה את מקומו להולדתן של קבוצות מורדים אלימות.

קרטלי הסמים הוסיפו עוד דרמה לסכסוך

בשנות השמונים היא הגיעה לאחד הרגעים הקריטיים ביותר שלה כאשר כוחות הגרילה כבשו אזורים שונים באמצעות הפחדה ואלימות, ועל ידי הופעת קרטלי סמים שהשיגו כוח חסר תקדים (קאלי ומדלין), ושאף מימנו את הקבוצות מורדים.

חטיפה הייתה ללא ספק המשאב המשמש ביותר את הגרילה כדי להכפיף פוליטיקאים, עיתונאים וסוחרי סמים לרצונם.

המאה ה-21: מחויבות לדיאלוג למען השלום

המילניום החדש הביא לרגיעה, לא רק בגלל שכוחות הגרילה החלו להיחלש עקב אובדן מנהיגיהם, משהו שקרה גם לקרטלי סמים, כמו מדיין, עם רצח האיש החזק שלהם פבלו אסקובר.

וצריך לומר שגם מהמדינה עצמה, בלחץ אזרחים שכבר עייפו לחיות בין אנשים אלימים, החלו להתפתח דיאלוגים בכל פעם מוצק ופורה יותר עם הגרילה, לשים קץ לסכסוך הארוך הזה אחת ולתמיד ולבסוף לספק שלום לאזרחים קולומביאנים.

לקיחת מוּדָעוּת לגבי העובדה שההתמדה במציאות כזו היא גינוי נצחי לצמיחה, זה היה מפתח גם ברוח השלום.

אמנות פוטוליה: איגואנסבר