חשיבות התיאוריה

בני אדם ניסו במשך מאות שנים להסביר תופעות, אירועים ואירועים שונים המתרחשים בעולם. סביבה חברתית והסביבה הטבעית. איך הם מנסים להביא את ההסברים האלה? כאן, לתיאוריות יש תפקיד מהותי, כי מדובר בידע חדש העולה ממחקר או חֲקִירָה מבוצע בצורה שיטתית, המאפשרת לתת לו אימות מדעי, גם כאשר מאוחר יותר, מחקרים חדשים או חקירות, מצליחים להפריך את התיאוריות הללו, תוך הצגת (למען תקפות מדעית) תוצאות חדשות המאפשרות לומר הַפרָכָה.

במובן זה, הוא יוצר א מערכת לוגית ודדוקטיבית, שניתן לקרוא לה תיאוריה, והיא מורכבת מסדרה או מקבוצה של הנחות הנחה, אשר נקראות הַשׁעָרָה, ומשם אתה יכול לקחת מסקנות, המשמשים ככלל לאירועים או תופעות דומים שיכולים להתרחש בכל עת. מסיבה זו, תיאוריות פועלות בתוך המדע כמו "דוגמניות" להיות מסוגל להתבונן, לשקף ולנתח את המציאות הסובבת אותנו. תיאוריה, אז מורכבת מ התחלה, השערות או הנחות, אקסיומות והנחות, מספקים מסגרת שממנה ניתן לראות את המציאות ומשם ללמוד, בכל אחד מהיבטיה.

לתיאוריה אחת יש שתיים מאפיינים העיקריים שבהם אנו רוצים להדגיש כאן: אחד מהם, נגזר ממסגרת זו שממנה ניתן להסתכל על המציאות, ניתן ליישם את התיאוריה על אירועים או תופעות דומות המתרחשות

, ובדרך זו, מתגלה המאפיין השני, והוא זה ניתן להרחיב, להרחיב ואף להפריך תיאוריות. לדוגמא, ניקח את תורת המחטים ההיפודרמיות בתחום מדעי החיים. תִקשׁוֹרֶת. תיאוריה זו מאשרת שלפני גירוי מסוים, לאדם תהיה תגובה מסוימת, ולאחר מכן גירויים שהוא מקבל מתקשורת ההמונים דומים אפוא למחט שעוברת העור. לאחר מכן ניתן לחזות מה תהיה התגובה של הפרט לגירוי מסוים. לאחר כמה עשורים, תיאוריה זו לא הופרכה, אלא היא הורחבה: למשל, תיאוריית השימושים והסיפוקים שילבה את הרעיון ש אנשים מגיבים לגירויים אך בוחרים אילו גירויים לקבל ולפיכך אילו לא, על סמך הבחירה של מוצרים או הצעות מסוימות של אמצעי תקשורת ההמונים, שאולי משמחים או מספקים בדרך כלשהי צורך על ידי צריכתם.

מקרה זה הוא כדוגמה, בתוך תחום מדעי ספציפי, ניתן לשכפל אותו במקרים שונים בכל המדעים והדיסציפלינות המדעיות הקיימות.