חשיבותה של נירוונה (בודהיזם)

נירוונה, יותר ממקום, היא מצב של הוויה שבו מגיעים לשחרור עצמי, הפסקת הסבל וגלגל הלידה-מוות-גלגולים נשבר. זה הרגע שבו ההוויה מפסיקה להיות ומצטרפת למכלול המוחלט.

בודהה: סבל ושחרור

הנסיך הצעיר סידהארטה גאוטמה, למרות שחי בין מותרות ותענוגות, מגלה יום אחד שהחיים סובלים. אביו עשה את הבלתי אפשרי כדי שבנו לא ידע את המציאות הנוראה של האדם. סקרנותו של הנסיך דחפה אותו לחקור את מה שנמצא מעבר לחומות הארמון, מבלי לחשוב אפילו שתגלית כזו תשנה את חייו ושל מיליוני אנשים. התגליות הראשונה שלו הייתה של הסבל שנגרם בעקבות השנים שחלפו כאשר ראה כיצד הכרכרה שלו כמעט דרסה זקן כפוף עם הגיל. השנייה חושפת את מציאות הסבל שגורמת המחלה שחווה אדם השוכב ברחוב ונעים בעוויתות מכאבים וחום. ולבסוף, בבריחה שלישית מהארמון, הוא מגלה את תפוגת הישות האנושית על ידי עדות, בפעם הראשונה, במסע הלוויה.

הדיאלוגים שמנהל סידהארטה הצעיר עם העגלון שלו חושפים את תמימותו של מי שבמשך כמעט 30 שנים שלא הכרתי, במישרין או בעקיפין, את המציאות של זקנה, מחלות ומוות. רחוק מלהישאר בארמון, הנסיך יוצא שוב החוצה, אך הפעם המפגש עם המציאות יגלה תשובה לייסורים שעורר בו הסבל.

נזיר מכור מראה את השלום שהשיג מי שעזב הכל בעולם הזה וחי ללא כל סוג של קשרים. שם הוא יתחיל בחיפוש אחר סידהארטה גאוטמה שיוביל אותו למצוא דרך לצאת מהסבל, להגיע למצב של נירוונה ושתוביל אותו להפוך לבודהה (הנאור). תורתו מגיעה לימינו ומציינת מסלול של שחרור עצמי של ההוויה.

בודהה מתאר את הנירוונה באופן הבא:

שלבי הקיום

ההוויה יכולה לא רק להתגלגל מחדש במישור הקיום הזה, אלא שיש כשלושים שלבים שבהם ההוויה יכולה לעבור בהתאם לקארמה. בדרך כלשהי, השלבים הללו יכולים להיות דומים לגן עדן/גן עדן או לגיהנום/עולם תחתון של שאר הקוסמולוגיות של רבות מהדתות הידועות, במיוחד דתות תיאיסטיות. בתפיסה הבודהיסטית יהיו גיהנום שונים ושמים שונים שדרכם גם הישות יכולה לעבור. ההבדל הוא שאם ברוב הדתות שמציגות את גן העדן כאידיאל שיש להשיגו, בבודהיזם זה יהיה עוד שלב להגיע לסוף הקיום, ואיתו הסבל, וכך להגיע למצב הרצוי של נירוונה. באופן זה, הנירוונה אינה המצב האחרון והסופי של ההוויה, אלא היעדרה.

מדיטציה וניתוק

תרגול המדיטציה יעיר את תודעת ההוויה בצורה כזו שהיא מודעת למציאות של ארבע האמיתות הנאצלות. בהדרגה, הישות צריכה להפעיל ניתוק מוחלט, אפילו מעצמו, שכן התקשרות היא נחשב לאחד הגורמים העיקריים לסבל והמכשול הגדול ביותר להגיע למצב של נירוונה. התקשרות לדברים חומריים, לאנשים (למשל. את צורות האהבה השונות לבני הזוג, לילדים, לחברים וכו'), לאלוהויות או אפילו לאלוהות. בודהה, התקשרות להגיע לאחד משלבי הרווחה וכו', יכולה להפריע לתהליך של שחרור עצמי.

הזרמים השונים של הבודהיזם מציעים דרכים שונות לתרגל מדיטציה ובכך להאיר את מציאות ההוויה ואת השלשלאות המונעות ממך להשתחרר. חלק מהפרקטיקות הללו משמשות בטיפולים פסיכולוגיים מסוימים, כגון מיינדפולנס שמטרתה להתמקד בנושא את תשומת הלב שלך כאן ועכשיו ובכך אתה יכול להשיג מודעות מלאה שעוזרת לך להתבונן במציאות בפירוט ובעומק רב יותר.