חשיבותו של קורדובזו (1968)

אחד הביטויים החברתיים והאיחודים המשפיעים ביותר של המחצית השנייה של המאה ה-20 בארגנטינה. הוא זימן עובדים וסטודנטים ב-29 וב-30 במאי 1969, והיה מוֹטִיבָצִיָה מחאה נגד החלטת הנשיא חואן קרלוס אונגניה לא לעדכן את המשכורות ולא לחדש את המשא ומתן האיגודי.

תוכנית הלחימה כללה שביתה של 36 שעות וגיוס כפועל יוצא.

שמו נובע מהעובדה שהוא פותח במחוז הארגנטינאי של קורדובה והשתתפו בו כמה זרמי איגוד: איגוד מכונאי הרכב והברית (SMATA), בראשות אלפידיו טורס, לוז אי פורזה מהקונפדרציה הכללית של העבודה (CGT) בהוראת לואיס טוסקו, ואיגוד רכבי החשמליות (UTA) של ה-CGT, בראשות אטיליו לופז.

מצדו, הצד הסטודנטיאלי הצטרף ל איגודי עובדים להוסיף עוד כוח למחאה כי הם מפגינים כבר תקופה ארוכה נגד התערבות האוניברסיטאות.

דחיית הדיקטטורה באונגניה, התערבות אוניברסיטאית ומשבר כלכלי

ממשלת אונגניה יישמה מדיניות כלכלית קפיטליסטית שהרגיעה את הרוב הגדול של החברה הקורדובה שהטילה ספק בפיחות הכספי, הקפיאה משכורות, אישרה חוק של פחמימנים ועוד אחת של השכרות שעודדו ספקולציות, וכרייה בידיים פרטיות, בין היתר.

נקודת המתיחות המקסימלית עם התלמידים התרחשה לאחר מחאה שהסתיימה במוות אחד בקוריינטס, אליה הצטרפו שניים ברוסאריו.

לסוגיית הקיצוצים הכלכליים נוספו סיבות נוספות: דחיית המשטר הצבאי ההיפר-סמכותי של אונגניה, והעוול שספג מגזרים שונים בחברה.

הדבר הבלתי נשכח בהפגנה היה שהרוב הצטרפו לעובדים ולסטודנטים צנועים ונזקקים שעזרו להם לעצור את המעבר של המשטרה שרצתה להכחיד אותם עם שונים פעולות.

אלימות, מקרי מוות והיחלשות פוליטית של אונגניה

בכל מקרה, לא ניתן היה להימנע מדיכוי המשטרה בחלק מהמקומות ומהתגובה של המפגינים. שהרס כמה מקומות סמליים: סוכנויות רכב, תלות צבאית וגרם להפסקות חשמל מְכוּוָן.

היתרה הייתה יותר מתריסר הרוגים ומאות מעצרים.

זה תרם להחלשת הדיקטטורה של הנשיא שקיבל אחריו צַעַד מַפתִיעַ ארתורו איליה, וסלל את הדרך לבחירות הדמוקרטיות של 1973, שמשמעותן הייתה החזרה וסיום האיסור על הפרוניזם.
מנגד, נפתח תהליך מהפכני שיחריף באלימות וברדיפות כמו אלו שמגלמת הקבוצה פרוניסט טריפל A ימנית קיצונית, שרצחה ורדפה כמה מנציגיה, כמו אטיליו לופז, שנרצח על ידי טריפל א.

באותן שנים החלה תעשיית הרכב להתחזק בקורדובה, עם עובדים חדשים רבים שמילאו את המפעלים ואשר לאט לאט התגבשו בדרישת האיגודים.

איגוד מקצועי עצמאי ומאורגן שלא קיים היום, וא תְנוּעָה סטודנט שחלק אינטרסים ואויבים עם אנשי איגודים מקצועיים והחברה הקורדובה מרוששים מהפרופיל הקפיטליסטי של הממשל הצבאי, היו המפתח להשגת המטרה של לְשַׁחְרֵר.

ראוי לציין כי שניים ממנהיגי קורדובזו, אטיליו לופז ואגוסטין טוסקו, מתו בטרם עת בשל מאבקם האיגודי, לשעבר נרצח על ידי טריפל A, והשני מת ממחלת ראש שלא יכול היה לטפל בה כראוי מאז שהיה ב סוֹדִיוּת.