חשיבות הערכים

אנחנו מבינים הערכים כפי ש העקרונות השולטים בהתנהגות אנושית, ולכוון את השאיפות של יחידים, או אפילו של חברות, לטובת השבחתו או מימושו. הם הקווים המנחים המסמנים התנהגויות אנושיות ו/או חברתיות, המנחים אותם לקראת התנהגויות המניחות שיפור בהתפתחות של האדם או של קהילה.

עם זאת, באופן ספציפי יותר, כדי להגדיר את הערכים, עלינו להבחין ביניהם לפי מצבם כ ערכים אינדיבידואליים (ערכים אנושיים), או כמו ערכים קולקטיביים, שמהם נבדלים ערכים חברתיים וערכים תרבותיים.

הראשונים, ניזונים מהנחות היסוד המניעות את האדם בהתקדמותו בחיפוש המתמשך אחר השלמות. מצד שני, ערכים חברתיים הם העקרונות המייצרים את הפעולות המשותפות של הפרטים המשתייכים לקהילה. ושלישית, ערכים תרבותיים מזוהים עם הבסיס שעליו מתפתחת זהותו של עם, שימושיו ומנהגיו.

לכן, ועל סמך הגדרתו, הערכים חשובים והכרחיים, שכן הם עמודי התווך שעליהם הזהות האנושית, משמשות מדריך ליכולת לחיות יחד על בסיס סינרגיה חברתית, והן התנאי היוצר ומבדיל בין קהילה.

אבל לא לכל הערכים יש אותה חשיבות, הערכים שיטתיים ומאורגנים בצורה היררכית ב מערכות ערכים המקשרים ביניהם אחד עם השני, יוצרים ביניהם מערכות יחסים של צורך ותלות. באופן זה, בהתאם לקבוצה החברתית המדוברת, ניתנת יותר רלוונטיות לערכים מסוימים מאשר לאחרים, למרות העובדה שיש מערכות יחסים של

תלות הדדית. וכך, בהתבסס על ערכים מרכזיים אלו, הם מתממשים כמערכת המשפטית, אשר נוסדה על מנת להגן, לארגן ולהסדיר את דוּ קִיוּם בסדר חברתי רצוי.

לכן, ה הַדְרָכָה בערכים חיוני, ככל שהערכים עצמם חשובים, להבטיח שהם שורדים ומתגבשים ביחסים חברתיים, מתוך נקודת מבט של לכידות ו שילוב בדו קיום. דרך המשפחה, בית הספר ושאר הקבוצות החברתיות שאליהן האדם עשוי להשתייך, מתבצעת הכשרה לערכים באמצעות אינטראקציה חברתית. עם זאת, על פי המגמות החינוכיות האחרונות, היא נועדה למסד ולתכנן הכשרה זו במטרה להאניש את החינוך, מתוך הכרה בחשיבות הבלתי מעורערת שערכים מקיימים.