חשיבות התקשורת

התקשורת מתייחסת לכלים שדרכם אנשים מסוגלים להעביר מידע. כדי שתהליך זה יתבצע, יש צורך שיהיה שולח של המסר, המדיום עצמו ומקלט; כלומר, כדי שהתקשורת תהיה אפקטיבית, חיוני שתפקיד הדובר של התקשורת ובן שיח של הרעיון הזה יתקיים. בכל מקרה, אנחנו תמיד מדברים על תופעה חברתית שמבוססת על אחד המרכיבים האופייניים ביותר לאדם: יכולת השפה והתקשורת שלו.

סיווג מדיה

מאז ומתמיד, בני אדם ביקשו לתקשר עם בני גילם. כך, צורות ואסטרטגיות התקשורת שעברו, במאה ה-20, מהכתוב לדיגיטלי ולווירטואלי, הפכו מורכבות יותר. יש להבחין בין אמצעי תקשורת בין-אישיים, כגון טלפון, תקשורת ההמונים, שבזכותה יכולה חברה שלמה לקבל מֵידָע. במדיה הראשונה יש חילופי הודעות או החזרת רעיונות, שבהם בן השיח הופך למגיש המגיב לראשון; בעוד שלאחרונים יש את היכולת להעביר מידע לקהילה שאינה יכולה לספק מיד משוב על המידע הזה.

התקשורת ההמונית או הפופולרית חייבת לעמוד בהנחיות הפעלה ספציפיות, כלומר לשמור להשתמש בשפה הולמת ומכבדת, להציע את עצמו להעברת העובדות האמיתית, לספק מקורות מורכבים של אָנָלִיזָה. בעוד שהתקשורת הבין אישית היא הרבה יותר לא פורמלית, התקשורת ההמונים אפילו ניתן להקמת סוכנויות ומוסדות המבקשים לקבוע כללי ציות ופרוטוקולים ל לְהַמשִׁיך. מצד שני, תקשורת ההמונים צריכה להקדיש תשומת לב משמעותית ל

אַחֲרָיוּת בהעברת נתונים או מידע כי היום יש להם השפעה משמעותית על המחשבה החברתית.

ההיסטוריה של התקשורת

מבחינה היסטורית, נוכל לדבר על שלושה שלבים כלליים של האופן שבו התקשורת התפתחה: הופעתה ו התפתחות התקשורת הקונבנציונלית מאז המאה ה-19, עם הולדת העיתונות הכתובה, תקופת הזוהר של תקשורת המונים לאורך המאה ה-20, ולבסוף, מהפכת המדיה הווירטואלית שאנו חווים ב- מתנה.

באופן ספציפי, נוכל להתחיל בכך שבקצב הצמיחה של ה מהפכה תעשייתית, אמצעי תקשורת ההמונים (Mass Media), הופיעו והתפתחו ומאפשרים התקדמות בהפצה התרבותית ובמידע של החברה בכלל. העיתונות הכתובה, הרדיו והטלוויזיה מאוחר יותר, הפכו לאמצעי התקשורת העיקרי שדרכו זה אפשר לנו להכיר את האירועים הפוליטיים, החברתיים, התרבותיים והכלכליים השונים, הן ברמה הלאומית והן ברמה הבינלאומית.

הודות לאבולוציה טכנולוגית, ובאופן ספציפי, החלה על טכנולוגיות תקשורת חדשות, כפי שחווינו בשנים האחרונות מאז הופעתה של האינטרנט פותחו אמצעים וירטואליים חדשים לתקשורת המונים, המאפשרים העברת מידע להתבצע באופן גלובלי ו מִיָדִי. בתקופות היסטוריות, תפיסת התקשורת שונה מאוד בהתאם לצרכים ולאינטרסים של האוכלוסיות, מה שסימן פתיחות רבה יותר חופש הביטוי, נוכחות של יותר קולות, הגעה למספר הולך וגדל של משתמשים או מקלטים. בעוד שהעיתונות הכתובה שצמחה במאה ה-19 אפשרה גישה לחלק חשוב מאוכלוסיית הנתונים האינפורמטיביים, רשתות חברתיות היום הם הפיצו באופן מסיבי את המציאות הזו ודמוקרטים לצמיתות את הגישה למידע.

סיכום

אבל החשיבות של התקשורת לא טמונה רק בעובדה שהם כלי יותר משימושי עבור אחד מהאנשים רוב הצרכים העיקריים של האדם, אינטראקציה חברתית, אך גם מילאו תפקיד חיוני בהיווצרות של ה דעת קהל (המעמד הרביעי), אפילו הופך לבסיס ליצירה או קריסה של ממשלות מסוימות. כאן ניתן לומר ולחזור לרעיון האחריות של התקשורת בגיבוש אותה דעת קהל, את החשיבות של אי הסתרה נתונים מדויקים ומדויקים, באמיתות הפרסומים ובעיקר בהפקת תגובות פופולריות על עובדות נחרצות. במובן זה, כדוגמה גרפית, אנו יכולים להיזכר בהשפעת התקשורת שנפרסה על ידי היטלר כטקטיקה לתמרן את החברה הגרמנית כדי לתמוך באידיאולוגיה שלו, ואפילו כדי להצדיק את הזוועות שנעשו בו שֵׁם