חשיבות המוטוריקה הגסה

סרינה קווג'י
תואר פרופסור לביולוגיה

מוטוריקה גסה מאפשרת לנו פונקציות כגון: 1) שליטה בתמיכה ובתנועה של הראש; 2) להסתובב בסביבה הליכה או ריצה; 3) להזיז את הגפיים באופן עצמאי או בו זמנית; 4) שליטה בקבוצות השרירים הגדולות ביותר בכל הגוף; ו-5) התפתחות של הבעות פנים כלליות יותר כמו חיוך, מה שמאפשר גם שינוי של רפלקס היניקה לכיוון לעיסת מזון יותר ויותר מוּדָע.

היכולת לנוע דרך שליטה בחלקים השונים של הגוף שלנו, מאפשרת לנו את האפשרות להתנהל בדרכים שונות. צורות ביחס לצרכים התפקודיים שהנסיבות מציעות, לשם כך, שליטה על מערכת השרירים והשלד על ידי המוח שלנו, כמו גם הגמישות הגופנית שמעניקים לנו איברים מפרקים, מקבלים את המשימה להעניק לנו מיומנויות מוטוריות. עבה שמתחיל להתפתח כבר מרגע ההיריון ואשר אנו שולטים בו יותר בשלבים במהלך הראשון שנות חיים.

פעולות בסביבה

הנחת שליטה על פעולות הגוף שלו באמצעות גירוי נאות של מיומנויות מוטוריות גסות, בתורה, מאפשרת שליטה רבה יותר בגוף עבור אינטראקציה עם הסביבה, שכן תפקודי האיזון מקושרים ישירות לדפוס התנועה, ומשלימים זה את זה לאורך כל הדרך השלבים הראשונים של הצמיחה, שהם כך שכבר בגיל ההתבגרות יש יעילות גדולה יותר בתחושת האיזון מאשר הייתה בחמש שנים, עם גם פחות סרבול בתנועות קואורדינציה מורכבות יותר ועלייה במהירות שלהן, כמו מה שנדרש כדי לרקוד, להתחמק מכשולים או עיסוק בספורט עם כדורים, ביעילות ועם הפחתה ניכרת בסיכוני תאונות ופציעות האופייניות לראשון. גיל.

בשל הצורך הטרנסצנדנטי לדעת כיצד לתאם נכון תנועות להתפתחות האינטגרלית של האדם עצמו, הגירוי המוטורי המתקבל לאורך שלבי החיים המוקדמים הופכים להיות חלק מפתח אפילו בבניית האישיות וההערכה העצמית, כל הסיבות הללו שבגינן הדור של שיתוף מגרה פיזית בין הורים לילדיהם, כמו גם בסביבות בית ספר, על מנת לספק לילדים פעילויות שבנוסף להיותן משחקיות ו פעילויות פנאי, משרתות אותם כדי למקד את תשומת לבם לתנועותיהם, ובכך להשיג עידוד שליטה רבה יותר בגוף שבתורה מקלה על המתקדם גם שליטה מוטורית עדינה.

התפתחות אישית

מכיוון שפיתוח שליטה על מיומנויות מוטוריות גסות הוא תהליך פונקציונלי העוקב אחר דפוס ספציפי המכוון מהראש ועד הרגליים, שבו שלבים ניכרים מסומן מאוד לשליטה עצמית של כל אחד מחלקי הגוף, לגירויים המועילים לפעילותו יש גם שכיחות מתקדמת בהתאם לשלבים האמורים. במהלך החודשים הראשונים, הילוד בקושי מסוגל לתמוך בראשו, זקוק לתמיכה נאותה כאשר הוא נושא בזרועותיו או מניפולציה לתשומת לבו, אבל כששרירי הצוואר העדינים שלו מתחזקים והוא מתחיל לשלוט בהם בעצמו, אנו רואים כיצד העניין שלהם בהתייחסות לסביבה גובר גם הוא, כסימן לשוויון הקיים בין התפתחות השליטה הפיזית והקוגניטיבית, איכות המאפשרת זיהוי מוקדם של סימנים אפשריים להתפתחות לקויה המעידים על קיומו של מצב אורגני תפקודי כלשהו, ​​כגון במקרה של שיתוק מוחין, פיגור שכלי או קשיי שליטה עצמית, אופייניים לאוטיזם או הפרעת קשב, עם או ללא היפראקטיביות

באופן דומה, הקשר בין השלבים המוקדמים של התפתחות מוטורית גסה לבין הרצון הנורמלי לקיים אינטראקציה עם הסביבה, באמצעות הפעולות של זחילה והליכה מאוחרת יותר, כמו גם החיפוש אחר מגע ומניפולציה של עצמים קרובים, הם המקור העיקרי לחוויות התפיסה של הישות אנושי, לפיכך, מציע מרחבים בטוחים, מותנים במיוחד כך שהילד יוכל לחוות בחופשיות את החוויות הללו, יאפשר לו לקבל שליטה פיזי עם ביטחון רב יותר, אשר בתורו בא לידי ביטוי בהתפתחות של אישיות שהיא גם הרבה יותר בטוחה, בעלת השפעה ניכרת על רמתם העתידית של הערכה עצמית.

רמות וניתוח מיומנויות מוטוריות

הערכת התפתחות המוטוריקה הגסה מלידה היא משימה מוכשרת בשלב ראשון של רופא הילדים, שעליו לספק את המתאים ייעוץ להורים טריים בהתפתחות התפקודים השונים בהתאם לגיל, כדי שיוכלו להבטיח את הגירוי הראוי שלהם, תוך ערנות לפני כל סימן אפשרי שדורש הערכה מעמיקה יותר כדי לשלול או לאשר חריגה, אבל באופן כללי, ההתפתחות המוטורית התחילה במהלך שנת החיים הראשונה הוא מכוון לשליטה מלאה בניידות הראש ופתיחה וסגירה של הידיים, עם יכולת אחיזה בסיסית. חפצים קלים יותר והכנסת דברים לפה, זחילה וישיבה, בעוד שעד שהם קרובים לגיל שנתיים הם התחילו בתהליך של הליכה ועמידה כשלעצמו, שלב מכריע לגיבוש יכולתם לאחר מכן להתייחס בבטחה לסביבה וללמוד ליפול ולגרום למינימום הנזק אפשרי.

הפניות

אלבורק סילבה, ס. אוֹ. (2019). מוטוריקה גסה בילדי הילדות השנייה.

Castañer, M., & Camerino, O. (2006). ביטויים בסיסיים של מיומנויות מוטוריות. אוניברסיטת ליידה.

מורן, א. M. M. (2017). פיתוח מוטוריקה עדינה וגסה בילדות. סינרגיות חינוכיות, 2(2), 10-20.

ואלס, ג. ו. J., & Castillo, C. ש. ר. (2019). חיזוק המוטוריקה הגסה בחללים סגורים. מגזין מדע וחינוך טכנולוגי אדוארדס דמינג, 3(2), 1-14.