חשיבותו של קוראליטו הארגנטינאי מ-2001-2002

זו הייתה מגבלת משיכת המזומנים שממשלת ארגנטינה, בראשות הנשיא פרננדו דה לה רואה, הטילה על כל תושבי הארץ שהצילו, הן בתנאים קבועים, הן בחשבונות חיסכון והן בחשבונות העו"ש בגופים כַּספִּי.

מחסנים מגודרים כדי למנוע קריסה פיננסית

ניתן היה למשוך רק 250 פזו בשבוע והעברות לחו"ל נאסרו, למעט פעולות של סחר חוץ.​

הצעד הוחלט ויושם על ידי שר הכלכלה דאז דומינגו פליפה קאבלו שביקש באמצעותו, לעצור את היציאה הבלתי ניתנת לעצירה של מטבע חוץ מהשוק הפיננסי, שאם יימשך יעשה זאת הִתמוֹטְטוּת.

אבל הוא קרס בכל מקרה וגם גרם למשבר חריף מְדִינִיוּת, חברתי וכלכלי בכל הארץ.

הוכרז על משבר פוליטי, חברתי, כלכלי וממסדי

הקוראליטו הפיננסי היה הקש ששבר את גב הגמל במצב עניינים שהלך והסתבך מדי יום פוליטית וכלכלית: התפטרותו של סגן הנשיא קרלוס. "צ'אצ'ו" אלוורז זמן מה לפני כן ומי התרעם על איחוד הקואליציה השלטת (אליאנס), על חוסר ההתמצאות וחוסר הניהול של ממשלת דה לה רואה כדי לאלף ביקורת מצב פיננסי שעבר בירושה (מממשלת מנם) עקב החוב החיצוני וההמרה של הפסו, עלייה אקספוננציאלית באבטלה, מיתון, ירידה חדה ברזרבות, בין אחרים.

מיד לאחר הטלת הצעדים פרץ כאוס מוחלט עם מחאות של חוסכים בדלתות הבנקים ובמקומות שונים בארץ בדרישה להחזיר את כספם.

מיסוד הקצרולצו כסוג של מחאה של מעמד הביניים

החידוש העיקרי בהפגנות הפופולריות הללו, ואשר היה ללא ספק א סֵמֶל מאותו רגע, הם היו הקצ'רולאזוס, כפי שהם כינו את צורת המחאה הייחודית של החוסכים הללו שיצאו לרחובות כשהם מכים בסירים כדי להשמיע את טענותיהם.

כמה ימים לאחר התקנתו, חלה הסלמה של הפגנות נגד הממשלה חריפות אף יותר מרעש המחבתות: ביזה וכלונסאות שהגיעו אליהן. נקודת מתח מקסימלית ב-19 וב-20 בדצמבר עם הפגנה בפלאזה דה מאיו שדוכאה על ידי רשויות המשטרה והותירה מאזן טרגי של כמה מֵת.

התפטרות דה לה רואה: 5 נשיאים ב-12 ימים

מבחינה פוליטית, התוצאה החמורה ביותר הייתה התפטרותו של הנשיא דה לה רואה וסדרה של שמות ישב באופן זמני על הכיסא של קאזה רוסדה במשך 12 ימים מתוחים ושהוא סוף סוף מצא משהו ממנו רוֹגַע ויציבות עם בחירתו של אדוארדו דוהאלדה, ממפלגת הצדקה (PJ), לנשיא זמני עד שיתקיימו הבחירות.

לול פוסט

האיסור נמשך שנה, מדצמבר 2001 עד דצמבר 2002, כאשר הצוות הכלכלי החדש בראשות רוברטו לאבניה, ותחת נשיאותו של דוהאלדה, קבע את שחרורו של כֶּסֶף.

מצד שני, הקוראליטו ועזיבתו רמזו צעדים כלכליים אחרים בעלי השפעה עצומה: ביטול חוק ההמרה, כלומר, פסו כבר לא היה דולר אלא התחיל לעלות 1.40 דולר ואז הסתכם ב-4 דולר, הפיזיפיקציה של החובות ושל פיקדונות.

אמנם בשלו נְאוּם לפני האסיפה המחוקקת, דוהאלדה אמר שמי שהפקיד דולרים יקבל דולרים כשהמצב ישתפר, זה מעולם לא קרה וחוסכים רבים נאלצו ליזום תביעות שיפוטיות, המכונות אמפארוס, כדי להחזיר את כֶּסֶף.

חלק גדול מהמפקידים החזירו חלק מהכסף שנחסך, כי התשואות היו בפנים פסו, לא בדולרים, ואפילו עם הפיצוי, אף אחד לא הצליח לשחזר את מה שהיה לו לפני לוּל.

מקור ופיזור המונח

המשמעות של צעד זה הייתה כזו שעם הזמן הוא אומץ על ידי מדינות אחרות (יוון) שנאלצו ליישם את אותה הגבלה כדי שמערכת הבנקאות שלהן לא תקרוס.

שמו של קוראליטו מיוחס לעיתונאי הכלכלי אנטוניו לאג'ה שבאותה תקופה השתתף כבעל טור כלכלי בתוכנית שערך העיתונאי דניאל חדד (הבעלים הנוכחי של Infobae ולשעבר של C5N ורדיו Diez), משלוח עיתונאי יומי, שכותרתו After Hours ומשודר בלילה בערוץ אמריקה.