חשיבותה של התפרצות הווזוב שהרסה את פומפיי

זו הייתה קטסטרופה טבעית שנגרמה מהתפרצות הר הגעש וזוב, שנמצא במחוז קמפניה האיטלקי, במאה ה-1 לפני הספירה, ואשר התוצאה המזעזעת הייתה היעלמות מוחלטת של העיר פומפיי, חלק גדול מהרקולנאום, ומותם של כחמשת אלפים. אֲנָשִׁים.

התפרצות געשית שבלעה עיר שלמה

הר הגעש הזה, קרוב לעיר נאפולי, הוא אחד המסוכנים בעולם, ואחרי האירוע ההרסני הזה הוא המשיך לרדוף את רוֹגַע מהמקום המונה היום כשלושה מיליון תושבים.

הפעילות הגדולה האחרונה שלו התרחשה ב-1944, ועוררה תדהמה בשל הרקע שלו, הוא אפילו מחזיק בשיא של הר הגעש האירופי היחיד הציג תגובה כה אלימה לאחרונה והתקרב לטרגדיה ההיסטורית של פומפיי בכך שגרם להיעלמותה כמעט של עיר אחרת: סן סבסטיאנו.

כמה אלפי תושבים, עוד במאה ה-1 לפני הספירה, היו רגילים לתנועות ולרעשים הקשורים לפעילות של הזכיר הר געש, אבל מה שקרה ב-24 באוגוסט, 79 לפנה"ס. לא הייתה לזה שום נקודת השוואה לכל מה שקרה איתו בעבר כי העיר ותושביה ממש נעלמו, ואפילו מקומות שכנים סבלו זעם בלתי צפוי של ה טֶבַע.

התהליך הוולקני החל בעמוד עשן שהגיע מהר הגעש, שהתפשט בהדרגה לאוכלוסייה.

האוכלוסייה מתה באורח מסיבי מהשריפה ומשאיפת עשן רעיל

פומפיי והרקולנאום שהוזכרו לעיל הושפעו משילוב של חומרים מהותיים פעילות וולקנית: לבה, אפר, בוץ, שהתפשט במהירות בתוך הבתים וגרם לכאוס פֵנוֹמֵנָלִי.

כולם התכוננו לברוח אבל מעטים מאוד הצליחו.

מסמכי צילום רבים מאוחרים יותר הראו לנו מאות שנים מאוחר יותר, הודות ל חֲקִירָה גופות ארכאולוגיות חרוכות של אזרחים בעיצומה של מעוף והרס מיידי של חלק ניכר מהאזור.

בעיר שנפגעה הכי קשה: פומפיי, הנזק היה גדול יותר והתממש בגשם של אפר ואבנים התפרצויות געשיות גדולות שכיסו את כל מה שנקרה בדרכן, חלקן אפילו הרגו כמה אֲנָשִׁים.

הקושי הגדול הנוסף היה המחסור בחמצן שיצר העשן שגרם גם למוות וייאוש.

מקום קדוש לרומאים וליוונים

סביב ההיסטוריה שלו נרקמה אגדה שהתרבויות והמיתולוגיות היווניות והרומיות דאגו להגדיל.

שתי התרבויות הקלאסיות ראו בו מקום קדוש, המיועד לסגידה של הגיבור היווני/רומי הרקולס/הרקלס.

אגב, העיר הרקולנאום נקראה כך כמחווה.

פומפיי הייתה באותה תקופה עיר פורחת שהעושר שלה היה מסחר.

הסופר פליניוס הצעיר היה המפיץ הגדול של סיפור ההתפרצות הטרגית, ובזכות מה שסיפר הצליחה האנושות ללמוד על כך.

מורשת עולמית ומרכז תיירות

ככל שהסיפור התפשט, ה פּוֹפּוּלָרִיוּת פומפיי והרקולנאום גדלו ולכן היום הם שני מוקדי תיירות, כל אחד השנה למשוך אלפי תיירים מרחבי העולם שרוצים להתעמק בהיסטוריה של אותו מרשים מִקרֶה.

אונסק"ו כיבד אותה בהצטיינות בהכרזה מוֹרֶשֶׁת של האנושות ב-1997.