חשיבות השיטה המדעית

סרינה קווג'י
תואר פרופסור לביולוגיה

הערך של השיטה המדעית, ללא קשר לתחום בו היא מיושמת, טמון בכך שהיא מאפשרת לנו לחקור תופעות בצורה אובייקטיבי ככל האפשר, מכיוון שהוא מנחה אותנו לקראת ההערכה המפורטת והמפולחת לפי שלבים של כל אחד מהאלמנטים הרצויים לְנַתֵחַ. הרוב המכריע של האירועים בטבע החלו להיחשף באופן טבעי, פשוט משום שהם נתפסו ואז בוודאי מסופר בדיבור, אולם, כמו ככל שבני אדם התפתחו והיו יותר ויותר קשורים זה לזה עם סביבתם ומינים אחרים, עצם ההליך הזה הפך לבלתי מספיק כדי לשמור על שליטה על מה קרה בסביבתם ואף יותר מכך, על הלמידה וההתנסויות שניתן לקבל ממנה, בהדרגה נוצרת דרך לנתח, לפרש ולכמת את התופעות, וכן, בנוסף, כדי להבטיח את האפשרות לשכפול שלה, מה שנותן לו את התנאי להיות עובדה מדעית נכונה, שכן מדובר בתופעה שיכולה להיות, באופן טבעי או ניסיוני. משוכפלים.

מהנחה למעשה

לאחר ביסוס שיטת לימוד ומחקר בעלת אופי ומיקוד ממושמע מדעי, היה המשאב העיקרי שאפשר להשיג התקדמות גדולה בידע בן אנוש. הצלחנו להתעלות מההתבוננות הפשוטה והישירה שהובילה להנחה שהדברים היו כך וכך, בהתבסס על הסובייקטיביות של מי שהרהר באירוע, להפוך למנתחים אותנטיים של כל מרכיב המעורב באירוע, תחת תכנית אובייקטיבית שמנחה אותנו לקראת חילופי נקודות מבט, מהווריאציות של האלמנטים המשפיעים על עָשׂוּי.

למרות שזה נשמע מורכב, השיטה המדעית היא למעשה משאב שקל מאוד להניח אותו כמיומנות, משם בכל פעם. תכופות יותר שילוב הוראתם מרמות בית הספר הראשוניות, דרך יישום פעילויות ניסויים המאפשרים לילדים להבין: 1) את קיומם ואופי המשתנים המשפיעים על נתון מְשׁוּנֶה; 2) אפשרות לקבוע סולמות ערכים ומדידות בתוצאות; 3) ללמוד וליישם את הידע המתמטי הראשוני לקראת הצעדים הראשונים בשימוש בסטטיסטיקה ככלי; 4) לבצע ניתוח אובייקטיבי המגרה את היכולת לשנות את נקודת המבט שלהם על סמך ראיות, תוך הפיכת חשיבה סובייקטיבית להנמקה אובייקטיבית; 5) ניסוח השערות למציאת תשובות ביעילות ואסרטיביות רבה יותר; ולבסוף 6) ללמוד לבנות מתודולוגיות אפקטיביות המבוססות על פתרון הבעיות השונות שהם צריכים להתמודד איתם בחיים, כי ברגע שה חשיבותה של השיטה המדעית כמשאב לפרשנות של העולם הסובב אותנו, היא הופכת לדרך לראות ולהבין את החיים בכל אחד מהם. פרטים, מכאן שהרוב המכריע של המדענים נחשבים לאנשים מצליחים לחלוטין, מכיוון שהם מטפלים באופן אובייקטיבי בכל המשתנים של התופעות זה תורם לחיות

חזרה על התופעות

על מנת שאירוע ייחשב לעובדה מדעית, התנאי שיש לעמוד בו הוא שניתן לחזור עליו, וזו הסיבה שרבים מהנרטיבים הפופולריים על תופעות שונות, אפילו לא נחשבו תקפות מבחינה מדעית על ידי שום תחום של מחקר רשמי, בהנחה שכיחה יותר על ידי דתות ודוקטרינות פנומנולוגיות, שעבורן הוא מקבל תוקף בהתבסס על תכונות כמו אמונה, ללא צורך להתעמק בשורש האמיתי שלה מָקוֹר.

כמויות, איכויות ואיכויות

היכולת לפרק תופעה, שיכולה להיות ממדע עובדתי כמו ביולוגיה, כימיה או פיזיקה, או ממדע הומניסטי כגון אנתרופולוגיה, סוציולוגיה ועוד יותר נפשית כמו פסיכולוגיה, מאפשרות לנו לנתח את התכונות שיש לתופעות, כמו גם את התכונות החיצוניות שיש להן להשפיע עליהם. תכונות אלו הן בדיוק הבסיס לביסוס ההשערות שיובילו ל קביעת המשתנים הישירים והעקיפים המתנים את התופעה ולכן ינחה את לימוד.

הקשר המתמטי בין התדירות והפרופורציות בחזרה על התוצאות בכל משתנה וניתוח שלהם סטטיסטיקה, מאפשרת קבלת אומדן ניתן לכימות של התופעות ואיתה להגיע למסקנות ולתוצאות המאפשרות הנחה או לשלול תהליך מסוים, למשל, אם אתה רוצה לדעת בדיוק את ההשפעה שיש לטעם מסוים של משחת שיניים על אנשים, השיטה המדעית תנחה אותנו לפיתוח מכשיר המאפשר לנו למדוד את ההשפעה האמורה, ובמקרה זה יכול להיות סקר את המתאים ביותר. מכיוון שזה לא יהיה אפשרי בגלל מספר גורמים, לבקש מכל האנושות לדעתם על הטעם הספציפי הזה של משחת שיניים, מפשט את המחקר, ביסוס מדגם אוכלוסיה שיכול להיות מספיק מייצג ומתקדם להשגת מֵידָע.

על ידי ידיעה מדויקת של מספר האנשים המשתתפים במחקר, התשובות שהם נותנים לנו יכולות לבוא לידי ביטוי גם מתמטית, ובכך להעריך ישירות את איכות, לא רק של התוצאות, אלא גם של המוצר שלמדנו, לאחר שמילאו את כל התנאים כדי שזו תהיה עבודה שבוצעה בשיטה אותנטית מַדְעָן.

הפניות

Asensi-Artiga, V., & Parra-Pujante, A. (2002). השיטה המדעית והפילוסופיה החדשה של המדע. בדברי ימי התיעוד (כרך 5, עמ'. 9-19). אוניברסיטת מורסיה. סְפָרַד.

קאסרס, ר. Á. (1996). השיטה המדעית במדעי הבריאות. מהדורות דיאז דה סנטוס. מדריד, ספרד.

קסטן, י. (2014). היכרות עם השיטה המדעית ושלביה. מתודולוגיה בבריאות הציבור ספרד, 6(3).