חשיבותה של זהות לאומית

מסיבות מנהליות יש חסרי אזרחות. מסיבות סנטימנטליות, ישנם אנשים שמרגישים שהם אזרחי העולם וטוענים שהם קוסמופוליטיים. מלבד חריגים אלו, הרוב המכריע של האנשים מזדהים עם מולדתם.

מה המשמעות של זהות לאומית?

אין תשובה חד משמעית שמסבירה את העניין הזה. אנחנו יכולים לאשר שזה תערובת של רגשות, ערכים ו מסורות תַרְבּוּתִי.

ברמה הרגשית, אנו מרגישים חלק מעם כאשר מתרחשים אירועים מסוימים: האזנה להמנון הלאומי, הרמת הדגל באקט פטריוטים, כאשר אנו מתגעגעים לאומה שלנו כי אנו רחוקים ממנה או כאשר אנו מתמלאים גאווה עם הניצחון של הספורטאים שלנו מדינה.

לאנשים מאותו מקום יכולים להיות פערים מכל הסוגים, ולמרות זאת, הם חולקים דרך להבין את החיים. כל עם או אומה מורכבים מגברים ונשים המסכימים באופן קולקטיבי על שורה של ערכים, רעיונות ואמונות. זה הגיוני שזה המצב, שכן כולם מדברים באותה שפה, מכירים את אותה היסטוריה ויש להם חוויות קולקטיביות מאוד דומות.

מסורות תרבותיות משחקות תפקיד חשוב ב הַדְרָכָה של זהות לאומית. אם פסטיבל פופולרי מתקיים כבר מאות שנים, סביר שהחגיגה האמורה תהפוך לתחושה קולקטיבית.

ההיבט החשוב ביותר של מונח זה הוא שלאדם יש א

תחושת שייכות ומרגיש מזוהה לחלוטין עם החותם והאיכויות שהספציפי הזה קבוצה חברתית בכל הנוגע לתפיסת העולם הסובב אותנו, לפתח או להפיץ אותו תרבות לאומית מדור לדור.

עניין מורכב

האם יש לנו שתי זהויות קולקטיביות? כן, לגמרי. יש אנשים שמרגישים קטלאנית וספרדית, בואנוס איירס וארגנטינה, משבט הננדי והקנייתים, לונדונים ובריטים וכו'.

האם אפשר להיות ממדינה ויחד עם זאת לא להרגיש מזוהה איתה? כן, לגמרי. יש באסקים שדוחים מכל וכל דבר ספרדי, טקסנים שרוצים שהמדינה שלהם תהיה עצמאיים מארצות הברית ואיטלקים מהצפון שרואים את אלה מהדרום כאילו הם מעם מוּבהָק.

האם זה הגיוני להרגיש בשום מקום? כן, זה הגיוני. עבור אנשים מסוימים הסמלים הלאומיים (דגל, המנון...) אינם אומרים שום דבר חשוב, כי הם מרגישים חלק מפרויקט גלובלי, אנושיות.

מאהבת הארץ לקנאות לאומנית

זה נראה הגיוני שמרגישים הזדהות וקשר לארצו ולכל מה שהיא מייצגת. עם זאת, בחלק מהמקרים האהבה העזה למדינה מלווה ברגשות אחרים: שנאה לזרים, זלזול בכל מה שבא מבחוץ או גזעי, מוסרי או תַרְבּוּתִי.

ההגנה הרדיקלית והמוגזמת על זהות לאומית יכולה להוביל לעמדות פנאטיות המנוגדות לטוב דוּ קִיוּם.