חשיבות הלמידה מטעויות

מתוך הנחה שכולנו עושים טעויות במידה רבה או פחותה, יש לאלה חלק חיובי, שכן הן מקור ללמידה. אותו הדבר זְמַן, הם צריכים להוות גירוי לשיפור אינדיבידואלי.

עומס כבד מאוד שניתן להפוך לטובתנו

יש אֲנָשִׁים שמתייסרים מהטעויות שנעשו בעבר. הם מקוננים עליהם ומאשימים את עצמם בחומרה. הפללה עצמית מובילה לשפל הערכה עצמית. בחלק מהמקרים הטעויות שנעשו מתנות את העתיד, עד כדי הימנעות מפרויקטים חדשים על מנת לא לסבול מטעויות אפשריות. כדי שגישה חיונית זו לא תהפוך לייסורים, יש צורך ללמוד לנהל טעויות.

אסטרטגיות רעות או החלטות כושלות יכולות להתפרש מתוך גישה בונה. כדי לעשות זאת, עלינו ללמוד לנתח טעויות. באחרים מילים, עלינו להעריך מדוע ביצענו אותם בצורה אובייקטיבית וכנה, ללא הונאה עצמית או תירוצים.

הנחיות והרהורים ללמוד מהטעויות שלנו

אנחנו לא יכולים שלא לזכור את טעויות העבר, אבל זה לא אומר שעלינו לחיות אותן מחדש כל הזמן.

יש להקשיב להערכות של אחרים לגבי הכישלונות שלנו תשומת הלב, אבל לא עד כדי כך שהם הורסים אותנו פסיכולוגית (כדי שהתוכחה של אחרים לא כל כך מזיקה, תוכחה קודמת של עצמך יכולה להועיל).

טעויות לא צריכות לשתק אותנו, אבל אסור גם לשכוח אותן. להשאיר אותם נוכחים היא דרך לא לחייב אותם בעתיד.

הפער בין מה שאנחנו חושבים למה שאנחנו מרגישים הוא אחד הגורמים השכיחים ביותר להחלטות השגויות שלנו. כדי שזה לא יקרה, זה עשוי להיות שימושי לזכור משפט סוקרטי: הכר את עצמך.

מאוד נוח שלא יהיו ציפיות לא מציאותיות. לפיכך, רצון למה שמעבר לאפשרויות שלנו יכול בקלות להוביל אותנו לדרך שלילית.

ריאליזם תואם גישה חיונית

מסיבה זו רצוי שנימנע ממסרים הרסניים (אם סוף סוף אעשה טעות, אין זה אומר שלא יכולות לצוץ הזדמנויות חדשות בעתיד).

טעות אינה חייבת להתפרש כתבוסה מוחלטת, אך ניתן להעריך אותה כמקור למידה. במובן זה, כדאי לזכור שלחוויות מוצלחות רבות קודמים לכישלונות מרובים וכי הפחד מכישלון הוא כנראה הטעות הגדולה ביותר.

אי אפשר לשנות את טעויות העבר, אבל אפשר להפוך אותן למקור חוכמה.

תמונות: Fotolia. Artisticco / Logo3in1