חשיבותו של הסכם בוקרלי (1923)

זה היה הסכם כלכלי ופוליטי, שנחתם ב-1923, על ידי ארצות הברית ומקסיקו, לאחר ה מהפכה מקסיקנית, כשהמשימה העיקרית היא להגן על רכוש פרטי שהיו לאזרחי ארה"ב באותה תקופה על אדמת מקסיקו.

הסכם שמונע על ידי נוחות כלכלית בצפון אמריקה והכורח הפוליטי המקסיקני

לאחר המהפכה האמורה, הממשלות שקיבלו את כוחה הפוליטי של המדינה ושקידמו ניהול המבוסס על צדק חברתי, הם הפקיעו את נכסיהם של האמריקאים ללא כל סוג של פיצוי כספי על כך.

מצד שני, היא הכירה בזכויות על הבארות של נֵפט על אדמת מקסיקו לאותן חברות צפון אמריקאיות שניהלו אותן לפני המהפכה, מצב ש חוּקָה שאושרה ב-1917 אסרה על מנת להגן על סמכות המשאבים שלה.

לפיכך, ברגע שההסכם האמור היה בתוקף, החברות ישחזרו את הזכויות האמורות ויבטיחו הכנסה של מיליון דולר שתגיע ישירות לקופתן.

"הרוח המקסיקנית" של ההסכם הייתה אמורה להועיל לארצות הברית במידה רבה יותר כדי לסמוך עליה תמיכתם בתקופה שבה ההתנתקות הפוליטית שלאחר המהפכה החלה לסבך את ממשל

עבור מקסיקו, זה יהיה מועיל במיוחד ברמה הפוליטית, שכן היא נענתה לדרישת הנשיא אלווארו אוברגון סוף סוף להיות ממשלה המוכרת על ידי ארצות הברית, דבר שלא קרה עם הממשלים שקדמו למהפכה שלו ואחריה.

יריבים פוליטיים איימו על המשכיותו של אוברגון בשלטון, והיות שארצות הברית לצדו הבטיחה לו, מצד אחד, הרמוניה עם אותה אומה, תמיד על המשמר. של ההזדמנות לבצע פלישה לשטח מקסיקני, ומצד שני, לזכות באויביהם המקומיים שחיפשו גם הם התקרבות ל- אמריקאים.

הייתה גם סיבה כלכלית למקסיקו והיא הייתה היכולת לסמוך על השקעות זרות, הנחוצות כל כך בהקשר כלכלי קריטי.

הוא גם הורה על הקמת גוף שיטפל בטענות האמריקאים.

הסכם בלתי ישים שהתפטר מהאוטונומיה המקסיקנית

בפועל, האמנה נתקלה בקשיים רבים ביישומו, וארצות הברית הצליחה בכך מחצית מטרותיהם מאחר שבית המשפט לצדק במקסיקו לא נתן דרור לרטרואקטיביות בעניין הבארות שמן.

האמנה, אשר הייתה בבירור כוונה לוותר על אוטונומיה ו ריבונות לטובת המדינה השכנה החזקה, ושממשלת היום בראשות אוברגון תמכה בה, לא עשתה יותר מאשר סתירה רבות מהמילים שהיוו השראה למהפכה.

לבסוף, שנה לאחר מכן, עם פלוטארקו קאלס בנשיאות מקסיקו, ההסכם נדחה.

כמקובל, לכינוי של האמנה בוקרלי הייתה בסיס קיומה בנסיבות שהיא נחתמה בבניין ציטו ברחוב זה במחוז הפדרלי של מקסיקו.

תמונה של פוטליה. ירוסלב