חשיבות המתקפה על שגרירות ישראל (ארגנטינה 1992)

זה היה מתקפת הטרור הראשונה שבוצעה בארגנטינה נגד יעד יהודי: המטה דיפלומט ישראלי במדינה, ב-17 במרץ 1992, שגרם ל-22 הרוגים ולמעלה ממאתיים פָּצוּעַ.

אלימות קיצונית איסלאמית החלה בארגנטינה

לאחר הפצצת האגודה היהודית AMIA, שהתרחשה שנתיים לאחר מכן (1994), מדובר בפיגוע השני העקוב מדם נגד הקהילה היהודית בארגנטינה ואחד הרלוונטיים ביותר במדינה. הִיסטוֹרִיָה מההתקפות על עם ישראל.

מכיוון שמדובר בהתקפה על מפקדה דיפלומטית, התיק נפל לבית המשפט העליון של צֶדֶק של האומה, לפי מה שנקבע על ידי ה חוּקָה במקרים כאלו.

תיק פוענח אך ללא אשם בכלא

בשנת 2019 יושלמו 27 שנים של פטור מעונש מאחר שהצדק טרם התקדם בהעמדה לדין ובגינוי האחראים, ככל הנראה ארגון הטרור האיסלאמי חיזבאללה.

בשנת 1999 קבע בית המשפט, בהחלטה שיפוטית, כי האשם בתקיפה הוא חיזבאללה.

עם זאת, ראוי לציין כי מדובר בהחלטה ולא גזר דין סופי כי איש לא נשפט או הואשם במיוחד.

מכונית תופת גרמה לטבח בשכונת רטירו

בחוות הדעת האמורה, דיווח בית המשפט כי הפיצוץ נגרם ממטען של חומר נפץ: טריניטרוטולואן ופנטריט, שהונח במיטה של ​​משאית פורד דגם F 100.

הרכב האמור נסע לשביל השגרירות והתפוצץ.

חומרי הנפץ שגרמו לפיצוץ השגרירות הופעלו ממש ליד דלת השגרירות, ברחוב 910/916 ארויו, בשכונת רטירו בבואנוס איירס.

הפיצוץ וגל ההלם השפיעו על מספר בלוקים מסביב, ובנוסף להרוגים והפצועים בתוך הממסד הדיפלומטי, נזק נגרם למבנים סמוכים: כנסייה וגן ילדים, שפעלו ממש ממול, ועוברי אורח שעברו ברחוב בזמן הפיצוץ. אֵזוֹר.

פיצוץ AMIA ושגרירות ישראל: שני פנים של החסינות האכזרית ביותר

איתו התקפת AMIA, הפך לאחד התיקים הסמליים הממתינים להכרעה במערכת המשפט.

זעמם של קרובי משפחה של קורבנות וניצולים הוא גדול ואינו פוסק למרות חלוף הזמן, כי אין נסלח שהצדק הארגנטינאי לא פתר אותם כל כך הרבה שנים.

מצד אחד, בגלל חוסר יכולת ומחסור במשאבים, אבל גם בגלל השיתוף שהיה קיים ב המשפט, כוחות הביטחון והרשויות ששלטו במדינה באותה תקופה ולאחריה התקפות.

הן בהפצצת השגרירות והן בזו של אמ"ע, חושד, קרוב מאוד לאמת, כי הייתה ויש שרשרת של שותפות שהגיעה גם לרשויות ולתושבים בארגנטינה.

המקרה של AMIA הוא זה שמדגים זאת בצורה הטובה ביותר בהליכים משפטיים שנפתחו נגד השופטים והנשיאים עצמם שנאלצו להתמודד עם בירור התיק באופן מיידי.

מדיניות החוץ של מנם, סיבה אפשרית?

​
המתקפה התרחשה בתקופת הנשיאות הראשונה של קרלוס מנם (1989-1999), ולמרות שעדיין לא ניתן לקבוע אותה אשמים ולדון אותם בהתאם, עלתה השערה שהמניעים היו יכולים להיות קשורים ל מְדִינִיוּת ענייני חוץ שעמם התמודד המנמיזם: קרבה לישראל והתמיכה שנתנה במתקפה של ארצות הברית נגד עיראק במה שנקרא מלחמת המפרץ.

מחוות

בשנת 2000, שמונה שנים לאחר הפיגוע, שופץ המקום בו הוקמה השגרירות כמרחב ציבורי ומחווה לקורבנות: פלאזה דה לה ממוריה.

הקיר המקורי של השגרירות נשמר ועצי טילו הוסדרו לייצג כל אחד מהקורבנות ולוח עם שמות כל אחד מהם.

מדי 17 במרץ מתקיים בחלל זה מעשה שמטרתו ללא לאות לזכור ולא לשכוח את הקורבנות, וכמובן לדרוש צדק.