חשיבותן של מעבדות לחדשנות ציבורית

באופן מסורתי, גופים ציבוריים לא אופיינו לפי שלהם יְצִירָתִיוּת וחדשנות. הדינמיקה הזו מתחילה להשתנות בשנים האחרונות ואחת הסיבות לשינוי קשורה למעבדות חדשנות ציבוריות.

גופים אלו הם חלק ממבנה מדינה אך מנוהלים עם קריטריונים פתוחים וחדשניים יותר. כפי שהשם שלהם מעיד, הן מעבדות שבהן מחפשים פתרונות חלופיים לבעיות המאה ה-21.

המיקוד שלו יכול להיות מכוון למגוון רחב של תחומים: תחבורה עירונית, ערים חכמות, שיתוף אזרחים, איכות השירותים הציבוריים וכו'.

מקל הילוכים

ארגונים אלה אינם מיועדים לספק שירותים לאזרחים או ליצור עושר באופן ישיר. להיפך, הם נתפסים ככלי רוחבי המסייע לשיפור הניהול של גופים ציבוריים.

מעבדות אלו הושקו בכמה מדינות ברחבי העולם, כמו צ'ילה, מקסיקו, אורוגוואי או ארגנטינה. מדובר ביחידות קטנות, דינמיות ויצירתיות במיוחד ובעלות אוטונומיה רחבה. הצוותים האנושיים המרכיבים אותם הם רב תחומיים וכוללים פרופילים טכניים, הומניסטיים, חברתיים וסביבתיים. אם נחשוב על מעבדה בעיר גדולה, האתגרים שעולים הם של טֶבַע שונה מאוד: להפחית זיהום, ליצור מרחבים עבור דוּ קִיוּם, לשפר את התקשורת, לזרז את ההליכים המנהליים של האזרחים וכו'.

בעיקרון, מעבדות חדשנות ציבוריות הן פלטפורמות עם מטרה משולשת:

1) לדעת את המורכבות של מציאות,

2) לזהות פתרונות אפשריים ו

3) ליישם אסטרטגיות שינוי.

מדוע צריך להעריך חדשנות במגזר הציבורי?

אזרחים נוטים להסכים על משהו: הבירוקרטיה מורכבת ומלווה בכל מיני מכשולים. מעבדות חדשנות מנסות לתקן מגמה זו ולתת פתרונות חדשים.

עיר גדולה חייבת להיות מיועדת לכל האזרחים. כדי שזה יהיה אפשרי, חייב להיות תכנון אוניברסלי שבו מחסומים אדריכליים אינם מונעים את התנועה החופשית של אנשים.

התחום הציבורי הוא כמו א מערכת אקולוגית שבו כל אחד מהשחקנים שיוצרים אותו תלוי באחרים, וכתוצאה מכך, יש צורך לחשוב גלובלית כדי להתמודד עם האתגרים החדשים.

הדוגמאות הנ"ל ממחישות את האתגרים העומדים בפני גופים ציבוריים אלו. הם הציבו מטרה כללית: לעבוד עם האזרחים לשיפור איכות החיים של כולם.

תמונות: Fotolia – Fandijki, rCarner