חשיבות החינוך המוזיקלי
Miscellanea / / November 11, 2023
תואר המורה לביולוגיה
בין התכונות המיוחסות לחינוך מוזיקלי ניתן למנות גורמים טרנסצנדנטליים כמו: 1) שיפור בביצועים אקדמיים, מייחסים לו את היכולת ליצור גירוי נוירולוגי חיובי הכולל במידה ניכרת למידה של תחומים אחרים של לימוד; 2) השפעה על התפתחות רגשית וביטוי רגשות, מתן הזדמנות התלמידים לחקור ולזהות את החוויות הרגשיות שלהם באמצעות חיבור עם מוּסִיקָה; 3) מגביר את פיתוח היצירתיות; 4) מעודד חילופי תרבות ויצירת ערכים של כבוד וסובלנות כלפי מגוון מחשבות וביטויים; 5) מסייע בחיזוק הביטחון העצמי ושמירה על איזון בריא בדימוי העצמי של התלמידים; ו-6) מציעה רפרטואר רחב של אסטרטגיות ומשאבים לגירוי מוקדם של התפתחות קוגניטיבית, במיוחד בתחומי תפיסה שמיעתית ועיבוד שפה.
בעשורים האחרונים, אימוץ החינוך המוזיקלי מקודם מאוד, בין אם במסגרת תוכניות בית ספר פורמליות, או הניח באופן משלים באמצעות תכניות אקדמיות עצמאיות, קידום פיתוח והרחבה של מוסדות המתמחים בתחום זה בכל הרמות, החל ממוזיקה קאמרי של התזמורות הסימפוניות לקבוצות הפופולריות השומרות על המסורות המוזיקליות הפולקלוריות של העיירות והקהילות, העוברות דרך ארגונים עצמאיים שמאמצים גם מוזיקה כחלק מאורח חייהם בתוך תרבויות עירוניות, המדגימים את ההשפעה העמוקה שיש למוזיקה. מוזיקה במין האנושי, לא רק כמוצר מתכלה ומבוקש אלא כחלק משלים בסיסי המלווה אותנו בכל הרגעים והפעילויות של החיים.
תרגול מחזק את המשמעת
ההתמדה והמשמעת הנדרשות בלימוד השימוש בכלי נגינה, כמו גם ללימוד התיאוריה המאפשרת את רכישת שפת הסמלים המשמשים להלחנה ולפירוש קטעי נגינה, מעוגנים כהרגלים קבועים העומדים לרשותו של כל שאר הפעילויות של הפרט, לכן, קיימת נטייה חזקה למי שמקבל חינוך מוזיקלי לקבל את האופי של לבצע את תפקידיהם האחרים גם בצורה ממושמעת, קבועה ומודעת יותר, להנחות אותם להיות מוכשרים יותר מוצלח מהממוצע. תופעה זו נחשבת לאחת הסיבות לכך שתלמידי מוזיקה מציגים את עצמם כבהירים ואינטליגנטיים יותר, עם זאת, הסקרנות של כמה מדעני מוח מרחיבים את מגוון האפשרויות שבאמצעותן חינוך מוזיקלי משפר את היכולות הקוגניטיביות של אנשים, ומדגימים עד רגעים שהחינוך המוזיקלי משפיע בצורה יעילה מבחינה נוירולוגית, מייצר שינויים במבנה ובתפקוד של המוח, נותן לו נוירופלסטיות גדולה יותר, עלייה בגודל הקורפוס קלוסום אשר מגבירה את הקשר בין ההמיספרות המוחיות ופיתוח יעילות רבה יותר בעיבוד שמיעתי וקוגניטיבי ב כללי.
אוזניים מוכנות יותר להקשיב
הגירוי המתמיד ותשומת הלב המודעת באימון אוזניים הנחוצים ללימוד מוזיקלי מביאים לשיפור ניכר ב יכולת ההקשבה הכללית של האדם, זהו אחד מגורמי ההתניה הרלוונטיים ביותר בתהליכי ההקשבה. תִקשׁוֹרֶת. הידיעה להקשיב היטב מאפשרת לנו לפתח תקשורת אפקטיבית ויעילה יותר עם אנשים אחרים, אך גם מעניקה לנו יכולת גדולה יותר. שמירת מידע המתקבל באמצעות שמיעה, דבר שבהחלט הופך ליתרון גדול בעת קבלת ידע נלמד על ידי מורה בתוך כיתה, על אחת כמה וכמה כשיש מסיחים רעש שמגיעים מאותה כיתה או משאר הסביבה. בית ספר.
במובן זה, שילוב החינוך המוסיקלי בתכניות החינוך הרגילות משמש כמשאב המשתפר אינטגרציה בכיתה ודינמיקה בין מורים לתלמידים באמצעות גירוי קשב שמיעתי מכוונים, נשארים כישורים שהאדם יכול להשתמש בו לאורך חייו כדי לשפר את ביצועיו. צוות.
צלילי קושי ועוד טיפים
גירוי ושליטה אלה על תשומת הלב שהלימוד המוזיקלי מקדם זוכים להערכה רבה בפיתוח אסטרטגיות קשב. מול קשיי למידה שונים כטיפול משלים בגישה למצבים כמו אוטיזם והפרעות חסר. תשומת לב, השגת תוצאות מצוינות כאשר הילד מפתח עניין בלימוד מוזיקלי, ועוד יותר כאשר הוא משלב ביצוע של כלי. אמנם גם הפרעות כגון אפזיה מדגימות תוצאות מצוינות בטיפול מסוג זה, הודות לעלייה בשליטה במיומנויות. מוטוריקה עדינה ותיאום עין-יד של ביצועים מוזיקליים והעלייה ביכולת ההבחנה הפונמית המעוררת על ידי האזנה מעודנת באוזן מוּסִיקָלִי.
עוד אחד מהיתרונות המשניים הגדולים שמספקת מתודולוגיה זו בא לידי ביטוי בפיתוח אישיותו של התלמיד כפי שהוא הכשרתו המוזיקלית גורמת לו להופיע בעבודת צוות באופן מסונכרן ומשתף פעולה, וגם מגרה אותו להופעה חוזרת ב סצנה בשל ההופעות שמגיעות לרוב מהיותך מוזיקאי, עוזרת לך לפתח את הכוח האישי הדרוש כדי להתגבר על פחדים משלו, חוסר ביטחון ואפילו פחד במה, הופך בהדרגה לאדם בטוח יותר ונחוש בהיבטים האחרים של החיים. חַיִים.
הפניות
Alsina, P., & Masmitja, P. ל. (1997). תחום החינוך המוזיקלי: הצעות ליישום בכיתה (כרך 1). 110). גראו.Oriola, S., & Gustems, J. (2015). חינוך רגשי וחינוך מוזיקלי. אופוניה: דידקטיקה של מוזיקה, 64, 1-5.
פניאלבה, א. (2017). ההגנה על החינוך המוזיקלי ממדעי המוח. Complutense Electronic Journal of Research in Musical Education, 14(0), 109-127.
ריינוסו, או. ל. R., & Luna-Nemecio, J. (2019). חינוך מוזיקלי לפיתוח בר קיימא: סקירה דוקומנטרית. מגזין דא אבם, 27(43).
ורגאס, ק. M. ר., ומריה, ק. (2010). חינוך מוזיקלי והשפעתו על ההתפתחות. כתב עת לחינוך ופיתוח, 12, 53-60.
00הצבעות
דרג את הציון
משוב מוטבע
כל ההערות