מצילום ראשון לצילום דיגיטלי

ג'וזף ניפור ניפצ'ה, הממציא הצרפתי שהשיג את תצלום הקבע הראשון בהיסטוריה (1826), השיג את קיבוע התמונה באמצעות פלטת פיוטר (סגסוגת אבץ, פח ובדיל, מצופה בביטומן יהודה מדולל ב נֵפט).
זמן קצר לאחר שניגש נפגש עם איש העסקים והצייר ז'אקס מנדה דאגרה, איתו, בשנת 1829, הוא הסכים להמשיך את הניסוי, ניפצ'ה נפטר בשנת 1833 עני ובלתי ידוע.
בסביבות 1835 האנגלי ויליאם הנרי פוקס טלבוט הפיק את השלילית הראשונה על הנייר, תגלית זו נקראה "קלטופיה", (מהיופי היווני) היא כללה יריעות של נייר שטופל בחנקת כסף, אשלגן יודיד וחומצה גאלית, באופן זה יוצר שלילי ממנו ניתן ליצור עותקים רבים (מערכת שלילית פרימיטיבית מוֹדֶרנִי).
בשנת 1837 השיג דאגרה את הדאגרוטיפ הראשון שלו (המצאה שכונתה לראשונה "מראה זיכרון"), הדאגרוטיפ מורכב מלוח נחושת מלוטש מכוסה כסף, מונח בקופסה עם יוד ליצירת יוד רגיש לאור כסף, ואז מכניסים את הצלחת לתא הכהה ומשאירים אותה עד שהאור שורף את היודידים של כסף.
הודות לכל התגליות שהתגלו במהלך המאה ה -19, בשנת 1900 הוצעה "קודאק בראוני", המצלמה המסחרית הראשונה, בסביבות 1930. חברת ג'נרל אלקטריק יוצרת את הסשלית (פלאש), כעבור שנה בלבד, הרולד אדגרטון יוצר את אור השטר, בשנת 1949, פולארויד יוצר המצלמה המיידית הראשונה, ורק בשנת 1977 יוצר סטיבן ששון את המצלמה הדיגיטלית הראשונה, שלא תמוסחר עד 2003.