אמצעי קישור אחרים

צירופים וביטויים משולבים, כמו גם פתגמים ומצבי תואר לקשר בין הפסקאות, או - כפי שמביע מרטין ויוואלדי - "הם מרכיבי מעבר בין ה- ביטויים ". כאשר הם חסרים, הסגנון לרוב אינו עקבי או אינו שלם. בואו נראה דוגמה:
הגברים התאמצו למכור; הם לא הצליחו לנצח את התחרות.
אלמנט הקישור (אך או עם זאת) חסר כאן כדי להבהיר את המשמעות החשובה ביותר, שהיא המתנגדת או האופוזיציה. א) כן:
הגברים נאבקו למכור, אך לא הצליחו לעלות על התחרות.
המקרה ההפוך מתרחש גם הוא, נפוץ מאוד בכתיבה כללית: אמצעי הקישור ל- נקודה להפוך אותם לפעמים ל"ממלאים "של ממש, עם הסכנה ההגיונית של מונוטוניות או מיכון. אפילו, לעתים קרובות משתמשים בביטויים כתוצאה מכך, מסיבה זו וכדומה, באופן חסר משמעות לחלוטין, משום שהוא אינו שם לב למשמעותו. דוגמא:
הם למדו את העניין בקפידה והחליטו כיצד לעשות זאת; כתוצאה מכך הם היו עסוקים שעות רבות ...
(כאן, להיות עסוק שעות רבות אינו תוצאה של למדנו והחלטנו בעניין, אלא להפך). הטופס ההגיוני היה קורא:
הם למדו את העניין בקפידה והחליטו כיצד לעשות זאת; בשביל זה הם היו עסוקים שעות רבות ...
צורות אחרות שכיחות מאוד הן: מצד שני, לכן, גם למעשה, עכשיו טוב, כלומר, מאז, כך, כך שבכל זאת, בהמשך, בנוסף, גם, בכל זאת, בדרך זו, כתוצאה מכך, למען מטרה זו, וכו ' בכל המקרים יש להקפיד על המשמעות כדי שיהיו מוצדקים ונכונים.

לפעמים המעי הגס הוא תחליף מושלם לאמצעי הקישור:
העסק אינו משגשג: יש למכור אותו (למחוק: לכן, כך, כך, או כל ביטוי עוקב).
זה קשה מאוד: אנו נבקש טכנאי (נמחק: כך, לשם כך או דומה).
טעם סגנוני מודרני - עם דרישות לזריזות, רהיטות, תמציתיות - משליך פסקאות מסובכות ומפותלות, עמוסות קישורים שקושרים רעיונות אחרי רעיונות בנאומים ארוכים.

בזמנו אמר הסופר הצרפתי הנעים אנטול צרפת לחבר:
הביטוי הכי יפה הוא הקצר ביותר. הביטויים הרחבים והמתנגנים מתחילים בנדנדה שלנו ומסתיימים בהרדמתנו. וכשמדובר במעברים, אתה צריך ללעוג להם. הדרך הטובה ביותר לעבור מפסקה אחת לאחרת, מבלי שהקורא שם לב, היא קפיצת מדרגה קלה.